Page 752 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 752
Pg: 752 - 24-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
)יפה תלמוד( שם .מארה להם ספרו לזה שפטפט ביצרו .נ"ל
בס"ד לנכרים השבאים עצמן אמרה כן ,לפרסם
מסכת גיטין פרק הנזיקין .אר"י מעשה בת' שבחו ,דאם היו ישראלים עמהם בשביה ,היה לו
ילדים שנשבו לקלון קפצו הילדות ונפלו לים לכתוב כתובה על ידם ,או אפשר דהוו ישראלים
נשאו ילדים ק"ו הללו שדרכן בכך כך אנו עמהם בשביה ,אך לא היו יודעים לכתוב ,ולכך לא
עאכ"ו אף הם קפצו לים .כ"ב ת"ל וא"ת אשה כתב לה כתובה ,או אפשר דלא היו עמהם אנשים
קרקע עולם ואינה חייבת למסור עצמה כמ"ש גבי אלא רק נשים ,דאין ראוים להעיד לכתוב כתובה,
אסתר ע"ק עמ"ש התו' וה"א מוטב שיטלנה מי ואמרה להם שיספידו ,או אפשר אחר שבאו אנשים
שנתנה ואל יחבול בעצמו יל שיראים מהיסו' כמ"ש לפדות אותה ואת הארוס שלה ,אמרה להם שכבר
בחמ' ואלמנ' נגדוה פלחו לצלם ועוד דע"כ מענין מת ,וראוי שתעשו לו הספד שפטפט ביצרו .ומה
אותם ולא היו הורגין אותם ע"כ ק"ד שאני חמ"ו שאמרה יותר מיוסף ,להרבות שבחו נתכוונה,
דאנדרטי היה משא"כ נ"ד דהוו ג"ע אפי' ע"י יסורין דודאי אין לזה דמיון עם ענין יוסף הע"ה ,דהתם
איום רשאין לעבור ויר' דמש"ה סיימו ועוד דע"כ הזונה היתה מתלבטת ומשתדלת להחטיאו ,וכאן
מענות אותם שהרגישו קושיתינו א"כ שעת השמד אדרבה היא אמרה לו אל תיגע בי .ועוד הכא יש לו
הוה ועל מצוה קלה יהרג ואל יעבור א"נ נתיירא פת בסלו ,שימתין עד שפודין אותם ויבעלנה ,ועוד
שינאסום להביא הערוה עליהם עכ"ד .וליתא דגם כל הגודל מחבירו יצרו גודל ממנו ,כי היצה"ר
שעת השמד כל שבידן להעבירו אינו מחוייב למסור שנלחם עם יוסף הע"ה היה גדול ,דכוחו כלול מכל
עצמו כמ"ש הרן פר"א דמילא גם מ"ש שיאנסום הקליפות כולם ,כי בקשה הסט"א להחריב העולם
להביא הערוה עליהם מה בכך הא גוי הבא על בת
ישראל לאו בכלל ג"ע כמ"ש הרמב"ן הביאו מרן בזה:
פ"ה דיסודי התורה ואיפ' כשעוש' מעשה כמ"ש )בן יהוידע(
הש"ך י"ד סי' קנ"ז וא"כ למה מסרו עצמן תינח
למ"ד דרשאי למסו' שלא בחיוב אלא למ"ד דמחייב דף נז ע"ב
בנפשו מא"ל לכן יר' דב' התי' יחד א"ש דהוה שעת
שמד ויאנסום להביא הערוה עליהם וחייבות למסור בא"ד ועוד דע"כ היו מענין אותן ולא היו
עצמן ומה שהק' הרב לתו' דהוי ג"ע ליתא דגוי הבא הורגין אותן וזה י"ל בההיא דאיתא בתנא ד"א
סא"ד פא"ך מעשה בבת אחת שהיה אביה חבר
על בת ישראל לאו ג"ע הוי כדאמר. לעכו"ם כו' וא"ל אותו העכו"ם לאביה תנה את
)מקראי קדש( בתך לבני לאשה ונתרצה לו אביה והרגישה הבת
בדבר החרישה לו עד שהגיע זמן חופתה וכשהגיע
סי' ל' מעשה בת' ילדים וילדות שנשבו לקלון זמן חופתה עלתה לראש הגג והפילה את עצמה
קפצו לתוך הים נשאו ילדים ק"ו אנו שאין לארץ ומתה מיד יצתה ב"ק ואמרה עליה אמר
דרכינו לכך עא"כו כ' התו' והא דאמרי' מוטב ככתו' ומספר את רובע ישראל ע"כ כי דנתה בדעתה
שיטלנה מי שנתנה יראים מיסורין כמ"ש כי בא יבא ן' הגוי ויקח אותה וישכב אותה ויענה
אלמלא נגדוה לח"מו ועוד דע"כ מענין אותה ולא היה הורג אותה ויצתה בת קול ואמרה כו'
ולא היו הורגין אותם ע"כ והק' בת"ל וא"ת קרקע
עולם היו הילדים וילדות וי"ל דנתייראו שיאנסון להודיע שאין לה דין מע"ל.
להביא הערוה עליהם א"כ שעת השמד היה ואפי'
752
