Page 757 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 757
Pg: 757 - 24-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
וגם הגמרא דידן אפשר לפרש כך ,בודאי שעל זה בי"ג מדות שרי לכותבן ,שגם הם נקראים תורה
סמך הרמב"ם ולא כתב דין זה רק בקריאת ספר שבכתב ,ולרב"י אסור שנקראים על פה.
תורה בציבור .אלא שאין כן משמעות שאר
הפוסקים ,דהא התוספות )תמורה י"ד ב'( הקשו )שרביט הזהב(
איך אנו אומרים מזמורים בעל פה? ותירצו דאין
קפידא רק מה שכתוב בחומש ,ועוד הקשו איך אנו גמרא דבור המתחילף "דברים שבכתב אי אתה
אומרים "ויושע" ו"קריאת שמע" – ותירצו דאין רשאי לאומרם בעל פה ,ודברים שבעל פה אי
להקפיד רק בדבר שמוציא אחרים ידי חובה ,עיין אתה רשאי לאומרם בכתב" .הנה העין משפט לא
שם .משמע בהדיא שבדבר שמוציא אחרים ידי ציין על זה משמע שהרמב"ם לא פסק דין זה
חובה על כל פנים אסור ואפילו אינו בשעה שקורא להלכה .וצריך עיון דבשלמא הדין הב' "דברים
בספר תורה .וכן הטור ושולחן ערוך )סימן מ"ט( שבעל פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב" ניחא מפני
כתבו דאף על גב דקיימא לן דברים שבכתב וכו' מה שכבר הותר דבר זה משום עת לעשות לה' ,ועל זה
שרגילין בו ושגור בפי הכל מותר ,הרי משמע סמך רבי לכתוב המשנה ,ואחריו כתבו התלמוד ,וכן
שבדבר שאין רגילים בו אסור ואפילו שאינו קורא כל חכמי הדורות כותבין פירושיהן ,וכמו שכתב
התוספות רי"ד כאן ,אבל דין הא' "דברים שבכתב
בצבור. אי אתה רשאי לאומרם בעל פה" – צריך עיון למה
)יוד זעירא( לא הזכירו הרמב"ם להלכה? וראיתי בהרמב"ם
)פרק י"ב מהלכות תפלה הלכה ח'( שכתב על
גמ' מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום מטעם הקורא בתורה )ש"ץ( שאסור לקרות שלא מן
חשד .ופירש"י ז"ל הואיל והורגל היערוב הכתב אפילו מלה אחת ,והכסף משנה הראה מקום
להיות שם באותה בית אם באו לשנות מקומו לסוגיא דידן ,עיין שם ,ומדלא הזכיר הרמב"ם דין
הנכנסין לאותו בית ולא יראו שם העירוב יחשדו זה במקום אר ורק פה בקריאת ספר תורה ,משמע
את בני החצר מטלטלין בלא עירוב עכ"ל .ומכאן דסבירא ליה שלא נאמר דין זה רק על הקורא בספר
הקשה הרב דרכי שלו' בפ' נשא עמ"ש מר"ן ז"ל תורה ,ולהוציא הרבי םידי חובה ,ויותר מזה משמע
בהלכות חנוכה חצר שיש לה שני פתחים צריך מרש"י שפירש כאן דברים שאמרתי לך בכתב אי
להדליק בשתיהם מפני החשד .ותמה ממה דאיתא אתה רשאי "למוסרם לישראל בעל פה" עכ"ל,
בפ"ק דברכות אסור לעבור אחורי בית הכנסת וכו' משמע דסבירא ליה שדין זה היה רק לשעתו
אבל איכא פתחא לית לן בה דאמרינן בפתחא כשמסר משה רבינו עליו השלום התורה לישראל
אחרינא נכנס .ותריץ דשאני ההיא בית הכנסת ולא אזהרה לדורות .אלא שיש לומר דגם רש"י ז"ל
דליכא חסרון כיס למחשדיה שלא התפלל וכו' מה מודה שהש"ץ שקורא בצבור הוא בכלל איסור זה,
שאין כן בההיא דנר חנוכה דאיכא חסרון כיס שהש"ץ הוא דוגמאת משה שמוסר התורה
חשדינן שלא הדליק משום הנאת ממון .והק' הרב לישראל ,וכמו שכתוב בזוהר פרשת ויקהל ,הביאו
הנז"ל וא"כ הכא בעירוב דהוא דבר מועט ואינו הבית יוסף בסימן קמ"א ,וזו לשונו" :ואסור למיקרי
נעשה אלא פעם אחת בודאי הגמור דמשום דבר באורייתא ..בר חד וכו' כאלו קבלין לה האי שעתא
מועט כזה חשדינן הפך ממ"ש מרן דבליכא חסרון
כיס לא חשדינן .ואין לומר דסוף סוף נקרא חסרון מטורא דסיני" ,עכ"ל.
כיס משום דבר מועט ,דהא אפשר לחשוד אותו וכן מצאתי להבית יוסף סימן מ"ט בשם הכל בו
שרוצה לעשות מלאכה באותה שהם מתפללים .ומה שהביא בשם הירושלמי שדין זה הוא דוקא בספר
תורה שמא יאמרו חסר משם ,אבל בתפלה אין
לחוש כלל .ובכן כיון שדבר זה מפורש בירושלמי
757
