Page 761 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 761
Pg: 761 - 24-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
שפיר במה דשנה בעיסה דאפשר כבפישה ואנחותא גמ' ר"ח מקדים להו וכו' הק' מהר"ם שיף ז"ל
דרכותא קמל"ן דאע"ג דהעור מתכוון וחוזרת החלה מדאמר ריב"ז מעולם לא קדמני אדם שלום אפי'
ונושכת העיסה א"ה שרי דהכהן יפרידנה בענין נכרי הא אדרבה לנכרי אית ליה לאקדומיה טפי כי
שלא תדמע העיסה משא"כ כותים דמתגלגלים היכי דלא לכפול להו שלום לפי' הר"ן דפי' דטעמא
ומתערבים כדאמרן ונעשים מדומע טרם יביאם דר"י קמדים להו כי היכי דלא ליהדר להו בכפילה
וי"ל דהא דקאמר ריב"ז אפילו נכרי במלך נכרי
לכהן אם יביאם בכפישה או באנחותא: דלקמן אמרינן דבמלך כופלין לו שלום אפי'
מקדים ויהיב להו שלמא כדי שלא יטור לו איבה
אם לא יכפול לו כלום כבישים לו כי זה הוא דרך בתחילת שאלה:
)משמרות כהונה ,ועד לחכמים(
חשיבי שלום לכפול ולהוסיף דברים:
שלמא למר לא היה נראה לו להקדי וכדי שלא יהיה תוס' ד"ה אין עודרים כו' איניש קנין לגוי בארץ
לו איבה בענייתו כלי כפלא תוסיף בו דבר דלא היה כו' ע"כ ק' א"כ להאי תרוצה לא תיקשי נמי לפ'
אומר לו שלום לבד נדרך המקדי אלא היה מוסיף רש"י שפיר שכיר לגוי כיון דקסבר אין קנין לגוי
תיבת לעד שבחו ספח הזה אף אם המקדים אומר לו
כן הוא לשון חיבה בלי כפילת שלום בלשון או בזמן להפקיע וי"ל.
כדרך חשיבי שלום דנהיגי עלמא ולפי זה אין אנו )מר דרור(
מוכרחים לפרש פירוש רש"י וכמ"ש הפוס' עלמא
גמ' לא צריכא למימרא להו אחזוקו בעלמא כי
בטעמא בד"ה שלמא וכו': הא דרב יהודה וכו' .הא דרב יהודה לאו בשביעית
)אדרת אליהו( איירי דהא רב יהודה בבבל הוה ,ואיהו הוא דאמר
בקידושין הועלה מבבל לא"י עובר בעשה ושביעית
רש"י ד"ה לא לעולם הולך לאו כזכי כו' אינה נוהגת בבבל כמ"ש הסמ"ג ע"ש ,אלא ר"ל
לאשמועי' דאע"ג דלא שויתיה היא שליח כו'
וי"ל דמאי קאמר דלא שויתיה היא שליח הרי מתני' כדהוה אמר רב יהודה בעלמא וק"ל.
לא קאמר דהוי שליח קבלה דשייך לו' אע"ג דלא )חי' ר"מ מאימראן(
שויתיה כו' ומוכרח דהא דקאמר רש"י ז"ל היינו
שליח הובאה וצ"ע מהרמב"ן בסוף חידושי גיטין ומניחי העיסה והחלה בכפישה או באנחותא:
הבין מפרש"י פ' האומנין דלא משוי היא שליח נוטל את שתיהן עם הכביסה ומוליככם אצל הכהן
הובאה הביאו מרן בב"י סי' ק"ה והכא מוכח דשוי להראותו שכל העיסה נעשה בטהרה והכהן לוקח
היא שליח הובאה .ועיין בהר"ן ד"פ התקבל שכתב בידו החלה מן הכפישה או מן האנחותא שהם בלאי
וזל ולי אפשר דכיון דשלוחו של אדם כמותו הרי חמתות של עור שאינם מקבלים טומאה כמ"ש
הוא כאלו היא קבלתו כו' מש' שר"ל דאף שליח רש"י ואין החלה מתערבת בעיסה אף כי העור
הבאה הוי שליח קבלה אלא שמתנה שלא יהא גט מתכוצת בלוקחו אותם בידו משא"כ אם היו זמים
עד שמגיע לידה ועיין בס' מכתב מאליהו ויל מהא שבלקות אותם בחמת הם מתגלגלים ומתערבי' כלם
דאמרינן הבא לי גיטי ואשתך אמרה התקבל לי גיטי יחד כבראשונה ולכן צריך שיניחם בכלי קשה
כו' ש"מ אדיבורא דידיה קסמיך כו' וא"א לדברי שאינו מתכוון בלקחו אותו בידו ומה"ט לא נקט
הר"ן אף דנימא דאדיבור' דידי' קא סמיך למה לא כותים כרישה או אנחותא ולפי זה אין אנו צריכי'
יהא מגורשת בהגיע גט לידה שהרי אף לפי דבריה לפרש מה שפירשו התוס' שהם פשוטי כלי עץ דאי
הוי שליח קבלה אלא שהתנה שלא תתגרש עד הכי לתני העיסה כבותים אבל לפירוש רש"י אתי
761
