Page 760 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 760
Pg: 760 - 24-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
וכמ"ש לעיל ,דבשלמא בטוחן לפי שעה שייך לומר בטומאה ונזהרת מליגע ומלהסיט תבואה של חבר
שהוא יוצא ונכנס אבל במפקיד שאני שהוא לזמן יע"ש דלפי פירושו דאיירי בטומאת מת או שרץ או
ארוך איך שייך לומר בו יוצא ונכנס שאפילו נבלה ולא בטומאת נדות דא"כ היתה מטמאה
הפקידו לב' ימים ולילה א' הא מכל מקום בלילה התבואה בהיסט וכו' נכז' מה לשון אומרת כאן
אינו עמו .ויל דבפקדון )לא( דוקא הוא דאמרינן לא
נגע אבל הכא כיון שטוחן אותם חיישינן טפי שמא בתחילת דיבר תיבת ומלהסיט וצריך אנ"ח.
)יפה תלמוד(
יגע וק"ל.
)ברית יעקב( רש"י ד"ה כאן הא דתני אין מפקידין כו'
ובשלהן אסיר' לסייען דאבר לא ידע כו' משמע
שם הב"ע בכלי חרס וכו' עיין להר"מ בפיב מה"ת קצת מתוך דבריו דאין ע"ה נאמן לומר דלא
דין ח' דמפ"ל דאמפקידין אצל ישראל קאי ואפי' הוכשרו וקש' דהא תנן בפ"ב דדמאי משנה ג' ואינו
בלא הוכשר בעי צמיד פתיל משום דגזרי' לא מוכר לע"ה לח ויבש ואינו לוקח ממנו לח דמשמע
הוכשר אטו הוכשר ע"ש בכ"מ מיהו י"ל לפ"ז מאי דיבש לוקח ממנו ותני בירוש' דנאמן ע"ה לומר
קאמר הגמ' האי מאי רומיא לאו אוקימנ' כאן הפי' הללו לא הוכשרו אבל אינו נאמן לומר
בהוכשר וכו' ומוקי לדקתני אבל לא לטומאה הוכשרו אלב לא נטמאו ודוחק לומר דהתם איירי
בהוכשר הא אפי' בלא הוכשר מיתוקמא שהרי בחולין אבל בתרומה אינו נאמן אף לענין הכשר
מוליך חטים לטחון וליכא צ"פ וי"ל דדוקא דהא כיון דאין לבו גס בה ל"ש דנאמן ותו דעכ"ל
לכתחילה הוא דכ' הר"מ דאין מפקידין דגזיר' אטו דהא דאינו נאמן ע"ה על הטומ' לאו משו' דמשקר
הוכשר אבל אם עבר והפקיר אין לו לאסור בדיעבד הוא דא"כ נמני במיגו דלא הוכזרו אלא ע"ב דהיינו
בלא הוכשר משום גזירה וברייתא דקתני אבל לא טעמ' דלא דייק בטומאה וטהרה יפה משא"כ לענין
הכשר וכמ"ש התוס' י"ט ז"ל וא"כ הה"נ לענין
לטומאה מיירי בהוליכו בדיעבד. תרומה דנאמן ואפשר דברייתא איירי בדלית קמן
)משמרות כהונה ,ועד לחכמים(
דנשיילי:
דף סב ע"א )גבול יאודה(
גמרא שואלין בשלומן מבעיא וכו' קשה לפי מה גמרא ורמינהי טוחנין ומפקידין וכו' .כלומר
שפי' רש"י במתני' אע"פ שמטיל שמו של הקב"ה בשלמא לאביי מיירי בפירות שהוכשרו וכ"ת היכי
א"כ מאי קו' ונ"ל דלא כתב רש"י כן אלא כפי הס"ד קתני הכא טוחנין וכו' ,ולקמן קתני המוליך חטים
דהוה ס"ל דמחזיקין ידי נכרים בז' מסייעין ממש לטוחן כותי וכו' אבל לא לטומאה ,אלמא חיישינן
וכמו שפרש"י במתני' א"כ ע"כ מאי דקתני מתני' שמא יגע ,צ"ל דהך דטוחנין דהכא מיירי ביוצא
ושואלין בשלומן היינו אפי' שמזכיר ה' משא"כ ונכנס וכמ"ש הרשב"א ז"ל ,וההיא דלקמן מיירי
למאי דמסקינן אחזוקי א"כ אין להכריח דשואלין ביוצא ונכנס וכמ"ש הרשב"א ז"ל ,וההיא דלקמן
בשלומן בהזכרת ה' ולכך פריך שפיר ומשני לא מיירי בשאינו יוצא ונכנס ומשום הכי חיישינן שמא
יגע .ואכתי קשה דהכא קתני מפקידין ומירי אפילו
נצרכה אלא ליום אידם. בהוכשרו אלא לא חיישינן שמא יגע ,ולקמן קתני
)זרעו של אברהם( אבל לא לטומאה משום דחיישינן שמא יגע ,והכא
לא שייך לתרץ דהא דקתני מפקידין ביוצא וכננס
760
