Page 755 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 755
Pg: 755 - 24-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
בערב פסח ,הא ודאי לא היא ,דודאי קושיא דידן למי שגדול ממנו יכול ומפני דרכי שלום קבעו
אלימא טפי ,וזה במה שיש להקשות רבי עקיבא חכמים הדבר דקורה ראשון עכפ ולא יחלוק כבוד
ורבי יוסי הגלילי מה ישיבו לרבי יצחק על מפני דרכי שלום ,אך קשה דלא הוי דומיא דאינך
קושייתו ,אלא ודאי דרע"ק וריה"ג לא חשו להאי בבי' דמתני' דעיקרן דרבנן וכל שכן דקשה לרב
קושיא משום דהם סוברים דאותם אנשים לא
אסיקו אדעתייהו שיקריבו קרבן פסח עד שהיה זמן יוסף דאמר דאוריתא ומנפי דרכי שלום.
קרבן פסח ואז הלכו להם לפני משה לבקש להם )אמרי בינה(
תקנה ואמרו למה נגרע ,אבל רבי יצחק סובר דעם
כל זה שגגתם עולה זדון שלא הכינו עצמם מקודם נתפרדה החבולה נרא' דהאמת עם מי שפירש ולא
והטהרו ,והיינו דקאמר להם אם כדבריכם היו יקרא כלל דאם קרא ראשון יטעו בו ויאמרו שהוא
יכולין ליטהר וכיון שלא הכינו עצמם ליטהר כהן וכן בהבא אחריו שאימרו שהוא לוי ואם יקרא
מקודם שגגתם עולה זדון ,אבל לרבי לוי דאמר שני יטעו בראשון לומר שהוא כהן ואם יקרא שלשי
דבר"ח ניסן נאמרה פרשה זו ,יקשה טובא איך היו ומשלשי ואילך יטעו בו לומר שהוא ישראל ולכן
אומרים למשה למה נגרע ,דבין אי אסיק אדעתייהו לא יקרא ומשום הכי לא נהירא לי מאי דעבדי דקרו
או לא אסיק אדעתייהו ענין קרבן פסח ,איך היו לכהן וללוי אף בין הישראלים באמרם אעפ"י שהוא
אומרים למשה בר"ח למה נגרע כיון שהן עוד היום כהן אעפ"י שהוא לוי אע"ג דהכהן או הלוי ההוא
מרוצה דבלי רצונו פשיטא דאין יכולים לקרותו בין
גדול מכאן ועד ט"ו יום והם יכולין ליטהר וצ"ע. הישראלים וטעמא משום ארחי פרחי דלא שמעי
האעפ"י דאינם מחוייבים להטות אזנם לזה וטועים
)ברית יעקב( כו' לומר שהוא ישראל ולא נהיגי אח"כ ביה הכבוד
שם מ"ט לפי שאין כותבין ,נראה כוונתו ,שאין הראוי לכהן או ללוי.
טעמם דתורה חתומה נתנה ,אלא שלכל הדעות אין )אדרת אליהו(
כותבין ,וזה כוונת רש"י ד"ה לפי שאין כותבין,
וק"ק מאי שנא מחומש דשרי רבא בעצמו ,אם לא דף ס ע"א
מפני כבוד הצבור ,והרא"ש כ' שמפני זה פסק
הרי"ף ז"ל דכותבין מגילה וכו' ,אעפ"י דרבא השיב תוס' ד"ה פרשת טמאים ,פירש בקונטרס וכו',
אין כותבין ,משום דלעיל התיר חומש עכ"ד ,וק"ק ועוד דלא יתכן לרבי יוסי הגלילי וכו' ולרבי
דמה יתרץ על רבא גופיה ,וכן הקשה ב"י ז"ל ,והוא יצחק דאמר למת מצוה נטמאו .מקשים דעדיפא
זל תירץ דכל חומש וחומש מילתא באנפי נפשה מינה הוו מצו לאקשויי ,דכיון דבראש חדש ניסן
היא ,ושמהאי טעמא פי' הרמב"ם ,ואם דעתו נאמרה אותה פרשה ,איך היו אומרים למשה למה
להשלימה לחומש מותר ע"כ ,ולולא דבריהם ז"ל נגרע לבלתי הקריב קרבן ה' במועדו והרי יכולים
היה נראה ,דמאי דשרינן לעיל בחומש ,הוא כשכבר היו ליטהר ,ומשה רבינו ע"ה גופא למה דחה אותם
היו כתובים אצלו כל החומשים ,ומאי דקאמר הכא לפסח שני והוה ליה למימר לכו והטהרו כיון שהיה
הוא לכתוב מגילה א' ,ואין דעתו כלל להשלים להם זמן ט"ו יום .ואין לומר דקושיא זו גופא היא
לס"ת ,וכמ"ש רש"י בד"ה בחומשין ,ולעולם אפילו שהקשה רבי יצחק לרבי יוסי הגלילי ולרבי עקיבא
חומש אחד לבדו אין כותבין ,כיון דאידבק ,ואידבק ]סוכה דף כ"ה ע"ב[ דאם כדבריכם היו יכולים
היינו כל התורה ,וכן למ"ד חתומה היתה כולה, ליטהר ,אלא טמאי מת מצוה היו שחל שביעי שלהם
755
