Page 758 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 758

‫‪Pg: 758 - 24-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – גיטין‬

‫דהוקשה לו לרמב"ם ז"ל דבשלמא במצודה‬                    ‫גם שלענין עירוב פסק מרן דאין צריך שיהיה שוה‬
‫ומציאת חרש ומנקף זית וכל הני דתנן במתני' שייך‬         ‫פרוטה וא"כ יגדל התימה איך חושדין לאנשים‬
‫לומר מפני דרכי שלום וולא אתו לאינצויי‪ ,‬משום‬           ‫הדרים בחצר שיעברו על ענין עירוב בדבר שיכולין‬
‫דבמצודה כיון שאדם זה טרח ופרש מצודתו ותפש‬             ‫הם לעשות בפחות משוה פרוטה וצ"ע עכ"ל‪ .‬ולי‬
‫בה דגים וכו' וזה גזלם ממנו חינם אתו לאינצויי‪,‬‬         ‫נראה דרב המרחק ביניהם דא"כ בשאר בתים נמי‬
‫וכן מציאת חרש שוטה וקטן שזה מציאה מצא והיא‬            ‫הנכנס לשם ולא מצא עירוב יבואו לידי חשד אלא‬
‫בידו וזה נטלה ממנו‪ ,‬וכן מנקף שזה טרח בגופו עד‬         ‫ודאי כיון דליכא חסרון כיס לא יבואו לידי חשד כי‬
‫שהפיל הזיתים וזה נוטלם חינם ודאי אתו לאינצויי‪,‬‬        ‫יאמרו הוא בבית אחר אבל בההיא בית שהורגל‬
‫ולכך תיקנו חז"ל תקנתם מפני דרכי שלום אבל‬              ‫להניח שם והכל יודעים שהו שם ואחר כך‬
‫בנותן עירובו בבית ישן מה בכך אם נטלוהו ונתנוהו‬        ‫כשרואים שאינו שם יש רגלים לדבר לבוא לידי‬
‫בבית אחר‪ ,‬מה הנאה יש לאדם זה בנתינת עירוב‬             ‫חשד‪ .‬והכי מדקדק רש"י ז"ל שכתב הואיל והורגל‬
‫בביתו‪ ,‬כי הנאת העירוב אינה אלא כדי להוציא‬             ‫העירוב להיות שם וכו' דמשמע דוקא באותו בית‬
‫מבית לבית ולטלטל בכל זויות החצר כרצונו‪ ,‬ומה‬
‫לי אם הוא בביתו או בבית חבירו‪ ,‬הצד השוה שבהן‬                          ‫יש חשד דיש רגלים לדבר ודוק‪.‬‬
‫שכולם יכולין להוציא מבית לבית ולטלטל בכל‬              ‫)ימי אברהם(‬
‫החצר‪ ,‬ומה חיסרו בזה שיבואו לידי מריבה‪ ,‬דלא‬
‫דמיא הא לכל הני דתנן במתני'‪ ,‬לזה תירץ הרמב"ם‬          ‫גמ' אילימא משום כבוד וכו'‪ .‬ואע"ג דלא דמי‬
‫ז"ל שגם זה חסר הוא ככל הנך דמתני' לפי שהבית‬           ‫להאי כל כך‪ ,‬דהכא כיון דליכא שינוי באותו בית‬
‫שמניחים בה העירוב אין צריך ליתן בה הפת‬                ‫הראשון שהיו נותנים בו שלכך נטלוה אתו לידי‬
                                                      ‫מחלוקת דמעיקרא ]מסרוהו לזה[‪ .‬אבל כאן בשופר‬
        ‫ועכשיו הוא מחסרו כשמניחו בבית אחר‪.‬‬            ‫של נדבה הדבר ידוע שנותנים אותו אצל ראש‬
‫)ברית יעקב(‬                                           ‫ישיבה שמחלק לתלמידים‪ ,‬וכיון שנטלוהו מחמת‬
                                                      ‫שנפטר ראש ישיבה וחזר אחר במקומו הדרך הוא‬
‫אמר רבי אלעזר תורה רוב בכתב וכו'‪ .‬פי' רש"י‬            ‫שיהיה השופר אצל ראש ישיבה‪ ,‬מ"מ משמע ליה‬
‫ז"ל רוב התורה תלויה במדרש וכו'‪ ,‬פי' דאין כוונתו‬       ‫לש"ס דאי הוה חיישינן בעלמא לכבוד ה"נ הוה לן‬
‫דתורה שבכתב רוב מתורה שבעל פה דהא חזינן‬               ‫למיחש‪ ,‬דאיכא זילותא לראש ישיבה שמת ולבני‬
‫דלאו הכי אלא קרי לגופי תורה והלכות התלמוד‬             ‫ביתו שמורים בזה שבטל חשיבותם וכבודם ולכך‬
‫רוב יש להם על מה שיסמוכו וראיה מן הכתוב‪,‬‬
‫ורבי יוחנן אמר רוב תורה על פי ולאו היינו כדאמר‬                                    ‫נטלוהו משם וק"ל‪.‬‬
‫בסמוך רבי יוחנן גופיה לא כרת הקב"ה ברית וכו'‬          ‫)חי' ר"מ מאימראן(‬
‫דהתם הוי פירושו תורה שבעל פה‪ ,‬ובזה ניחא מה‬
‫שכתבו התוספו' בסמוך אתמוהי קמתמה במדרש‬                ‫גמרא אלא משום חשדא‪ .‬פירש רש"י ויאמרו‬
‫אמרינן וכו' דע"כ אין כאן פירושו כן אלא כמו שפי'‬       ‫מטלטלין בלא עירוב‪ .‬כתב בתוספות יום טוב ז"ל‬
‫רש"י ז"ל‪ ,‬והכי איתא במדרש שמות רבה סדר כי‬             ‫וצ"ל לפירושו שאם יחשדו יבואו על ידי כך לידי‬
‫תשא פמ"ז כתוב לך הה"ד אכתוב לו רובי תורתי‬             ‫מחלוקת‪ .‬ודע שהרמבם ז"ל בפירוש המשנה כתב‬
‫וכו' עיין שם‪ ,‬והענין שהיה משה רוצה לכתוב כל‬           ‫שלא ישנו לעולם וכו' לפי שיש לו בזה הנאה‬
‫התורה כולה ולא הניחו הקב"ה אמר לו אם כן כמו‬           ‫שהבית שמניחים בו העירוב אינו צריך ליתן את‬
‫זר יהיו נחשבים אם תכתוב כל התורה אבל עתה‬              ‫הפת‪ .‬ולכאורה תימה שמוליד טעם אחר מדעתו‬
                                                      ‫ובגמ' נתנו טעם בהדיא משום חשדא‪ .‬ונראה לי‬

                                                 ‫‪758‬‬
   753   754   755   756   757   758   759   760   761   762   763