Page 758 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 758
Pg: 758 - 24-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
דהוקשה לו לרמב"ם ז"ל דבשלמא במצודה גם שלענין עירוב פסק מרן דאין צריך שיהיה שוה
ומציאת חרש ומנקף זית וכל הני דתנן במתני' שייך פרוטה וא"כ יגדל התימה איך חושדין לאנשים
לומר מפני דרכי שלום וולא אתו לאינצויי ,משום הדרים בחצר שיעברו על ענין עירוב בדבר שיכולין
דבמצודה כיון שאדם זה טרח ופרש מצודתו ותפש הם לעשות בפחות משוה פרוטה וצ"ע עכ"ל .ולי
בה דגים וכו' וזה גזלם ממנו חינם אתו לאינצויי, נראה דרב המרחק ביניהם דא"כ בשאר בתים נמי
וכן מציאת חרש שוטה וקטן שזה מציאה מצא והיא הנכנס לשם ולא מצא עירוב יבואו לידי חשד אלא
בידו וזה נטלה ממנו ,וכן מנקף שזה טרח בגופו עד ודאי כיון דליכא חסרון כיס לא יבואו לידי חשד כי
שהפיל הזיתים וזה נוטלם חינם ודאי אתו לאינצויי, יאמרו הוא בבית אחר אבל בההיא בית שהורגל
ולכך תיקנו חז"ל תקנתם מפני דרכי שלום אבל להניח שם והכל יודעים שהו שם ואחר כך
בנותן עירובו בבית ישן מה בכך אם נטלוהו ונתנוהו כשרואים שאינו שם יש רגלים לדבר לבוא לידי
בבית אחר ,מה הנאה יש לאדם זה בנתינת עירוב חשד .והכי מדקדק רש"י ז"ל שכתב הואיל והורגל
בביתו ,כי הנאת העירוב אינה אלא כדי להוציא העירוב להיות שם וכו' דמשמע דוקא באותו בית
מבית לבית ולטלטל בכל זויות החצר כרצונו ,ומה
לי אם הוא בביתו או בבית חבירו ,הצד השוה שבהן יש חשד דיש רגלים לדבר ודוק.
שכולם יכולין להוציא מבית לבית ולטלטל בכל )ימי אברהם(
החצר ,ומה חיסרו בזה שיבואו לידי מריבה ,דלא
דמיא הא לכל הני דתנן במתני' ,לזה תירץ הרמב"ם גמ' אילימא משום כבוד וכו' .ואע"ג דלא דמי
ז"ל שגם זה חסר הוא ככל הנך דמתני' לפי שהבית להאי כל כך ,דהכא כיון דליכא שינוי באותו בית
שמניחים בה העירוב אין צריך ליתן בה הפת הראשון שהיו נותנים בו שלכך נטלוה אתו לידי
מחלוקת דמעיקרא ]מסרוהו לזה[ .אבל כאן בשופר
ועכשיו הוא מחסרו כשמניחו בבית אחר. של נדבה הדבר ידוע שנותנים אותו אצל ראש
)ברית יעקב( ישיבה שמחלק לתלמידים ,וכיון שנטלוהו מחמת
שנפטר ראש ישיבה וחזר אחר במקומו הדרך הוא
אמר רבי אלעזר תורה רוב בכתב וכו' .פי' רש"י שיהיה השופר אצל ראש ישיבה ,מ"מ משמע ליה
ז"ל רוב התורה תלויה במדרש וכו' ,פי' דאין כוונתו לש"ס דאי הוה חיישינן בעלמא לכבוד ה"נ הוה לן
דתורה שבכתב רוב מתורה שבעל פה דהא חזינן למיחש ,דאיכא זילותא לראש ישיבה שמת ולבני
דלאו הכי אלא קרי לגופי תורה והלכות התלמוד ביתו שמורים בזה שבטל חשיבותם וכבודם ולכך
רוב יש להם על מה שיסמוכו וראיה מן הכתוב,
ורבי יוחנן אמר רוב תורה על פי ולאו היינו כדאמר נטלוהו משם וק"ל.
בסמוך רבי יוחנן גופיה לא כרת הקב"ה ברית וכו' )חי' ר"מ מאימראן(
דהתם הוי פירושו תורה שבעל פה ,ובזה ניחא מה
שכתבו התוספו' בסמוך אתמוהי קמתמה במדרש גמרא אלא משום חשדא .פירש רש"י ויאמרו
אמרינן וכו' דע"כ אין כאן פירושו כן אלא כמו שפי' מטלטלין בלא עירוב .כתב בתוספות יום טוב ז"ל
רש"י ז"ל ,והכי איתא במדרש שמות רבה סדר כי וצ"ל לפירושו שאם יחשדו יבואו על ידי כך לידי
תשא פמ"ז כתוב לך הה"ד אכתוב לו רובי תורתי מחלוקת .ודע שהרמבם ז"ל בפירוש המשנה כתב
וכו' עיין שם ,והענין שהיה משה רוצה לכתוב כל שלא ישנו לעולם וכו' לפי שיש לו בזה הנאה
התורה כולה ולא הניחו הקב"ה אמר לו אם כן כמו שהבית שמניחים בו העירוב אינו צריך ליתן את
זר יהיו נחשבים אם תכתוב כל התורה אבל עתה הפת .ולכאורה תימה שמוליד טעם אחר מדעתו
ובגמ' נתנו טעם בהדיא משום חשדא .ונראה לי
758
