Page 738 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 738
Pg: 738 - 24-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
דהיכא דבא לגבות מיניה יהבינן לה מבינונית משום הדדי נינהו ויש לומר בקבלן אחר הנישואין קאמר
חינא גבי יתמי לא חיישינן משום חינא משום דיותר ולכך במאי דפריך הניחא פירש"י ז"ל פלוגתא היא
ממה שהאיש רוצה וכו' .ותירץ במים חיים ז"ל בב"ב דלא פי' דאפלוגתא דכתובה בסמוך פריך
ונראה לתרץ דלמה אמר טעמא משום דיותר ממה מיהו בבתרא דקע"ב איתא הך מוניא דהכא וקאמר
שהאיש רוצה דנראה דאי לאו טעמא דיותר ממה בהדיא הניחא למ"ד קבלן דכתובה ומייתי פלוגתא
שהאיש רוצה הוה גבי מבינונית ,דליתא דב"ח דהכא ופירש"י ודברי רש"י ז"ל תמוהים ובמאי
יוכיח דאע"ג דאיכא טעמא דנעילת דלת אפילו הכי דקאמר אלא למ"ד וכו' אין להקשות דהא קבלן
פירש"י ז"ל שהתפיסה מטלטלין וא"כ אית ליה
גבי מזיבורית וברור פח"ח. נכסי די"ל דלמ"ד בעי' אית ליה נכסי היינו מקרקעי
)ברית יעקב( כמו שמדוקדק בדברי רש"י ז"ל בד"ה משתעבד
דנקט שטפו נהר ובמה שהק' התוס' על רש"י ז"ל
גמ' תיובתא דמר זוטרא תיובתא ע"כ נ"ב צריך דקבלן דכתובה קיל מקבלן דעלמ' ודינו כמו ערב
לדעת אמאי לא תירץ דלעולם כמ"ש מ"ז מיתמי דעלמא דאין נפרעין תחילה ולפום מאי דמשני אב
ומ"ש הטעם יותר ממה שהאיש רוצה לישא וכו' לגבי בריה וכו' איכא לאוקמה אפי' בערב כנרא'
אינו אלא משו' שלא תא' משום חינא אקילו רבנן מדברי התוס' בב"ב דקע"ד ע"ב גבי עובדא דמשה
גבה כמ"ש בכ"א בבינונית משום שלא נתעול דלת בר עצרי עיין מהרש"א ז"ל ובמ"ש מהר"ם
בפני לווין וה"נ הוה אמרינן הכי .וע"ד שתי' בגמ' מלובלין ז"ל בכוונת התוס' בד"ה בקבלן עיין מה
לעיל על קו' הא' לעולם מיתמי וכתובת אשה איצט'
וכו' קמ"ל ור"ל שלא תכבס בהאי ס"ד משום חינא שתמהתי עליו בי"ד סי' קס"ט ע"ש:
והי' משום טעם תקנת רבנן דיותר וכו' מ"ה נדחית )משמרות כהונה ,ועד לחכמים(
הס"ד והוצרך שפיר האי טעמאי דה"א משום חינא
נגבה מיתומי' בבינונית קמ"ל דלגבי אשה לא בעי ואשע"א כל לגבי בריה משתעבד ,עיין מכי"ט
חינא דבכל דהוא ניחא לה ואמאי דחו מזה דברי מ"ז ח"א סי' של"ט דהכריח מההיא דב"ב דאבא לגבי
כיון דיש מקום לו' כמ"ש .ועיין לעיל בדף מ"ח ע"ב בריה משתעבד ולא האם מדלא קאמר כל לגבי
בתו' בד"ה וכתובת אשה בזיבורית וכו' שכתבו בריה משתעבד וה"ב שבות יעקב ח"א סי' קי"א
בסופו וטעמא דיותר וכו' ע"ש ומשם יש לסיועי דחה דבריו דמעשה שהיה במעשה בר עזיהו כך היה
והה"ן לגבי אם יע"ש ול' הש"ס שלפנינו הוייא
למ"ש לכאו' ויש ליישב. תיובתייהו ועיין קה"י במידות חכמים אות ד' ועיין
)רוב דגן( בס' מאמ"ר דה"ן ע"ג מ"ש הרב המגיה ז"ל ועיין
אמר רבינא ת"ש מעיקר תקניתן וכו' תיובתא
דמר זוטרא תיובתא .וקשה מר זוטרא מאי סבר, עוד שם דנ"ו ע"א להר' המחבר ז"ל:
ודוחק לומר דלא ידע בריתא ולא שמיע ליה ,ונראה )עיני כל חי ,פעולת צדיק לחיים(
דסבר דהכי פירושו דאפילו ביתמי הוה לן למימר
בבינונית משום חינא כדס"ל לר"מ אליבא דמר דף נ ע"א
זוטרא ומפרש טעמא דרבנן דלא חשו משום חינא
ביתמי משום דיותר וכו' נמצא דאפילו מיתמי היה גמרא תיובתא דמר זוטרא תיובתא .קשה טובא
ראוי לומר בבינונית משום חינא כר"מ ועיקר טעמא מאי קושיא נימא דמ"ש יותר ממה שהאיש רוצה
משום דיותר וכו' ולאו משום דיתמי הוא דוק, היינו דלא נימא דמשום חינא יהבינן לה מבינונית
ואדרבה קשה היכי איתותב מר זוטרא מינה וצ"ע. כמו בב"ח לז"א דיותר ממה שהאיש וכו' ,ואע"ג
738
