Page 734 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 734
Pg: 734 - 23-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
דאי מירחה ישראל כולה לכ"ע חייבת אינו מוכרח, וולדה חולין לא הוי חולין בעזרה כיון דלא מצי
דכיון דיש לגוי חלק בה אפילו מירחה ישראל שחיט הלה בריחוק מקום וא"כ ה"נ כיון דכל חטה
מירוח הגוי מקרי כיון שהחלק של גוי ,עיין חציה חולין וחציה בכורים לא הוי חולין בעזרה
בבכורות דף י"א ע"ב תוס' ד"ה דמרחינהו ישראל יע"ש ולע"ד ל"ק דהתם ל"ק אלא אם שחטה אז
הולד מותר באכילה ואינו אסור משום חולין בעזרה
מרשות הגוי וק"ל) .א"ה עיין גבול יאודה( אבל לכתחלה אסור לשוחטה וכ"מ בתוס' שם
)חי' ר"מ מאימראן(
יע"ש.
גמרא ר"ל אמר מביא ואינו קורא פרשב"ם ז"ל )שלמי תודה ,ועד לחכמים(
בפרק י"ג דקל"ו וז"ל דאינו יכול לומר האדמה
אשר נתתה לי ומיהו בהבאה חייב דכתיב אשר בא"ד ואומר ר"ח .עיין למוהרש"א ז"ל ולמורי
תביא מארצך שהרי שעבד לו יניקת הקרקע הרב שם ולהרב בצלאל בתשו' הנז"ל .ובס' מר
לפירותיו וקשה דא"כ מאי פרכינן בפ' הספינה מ"ט דרור הק' דלס"ד דלוקח ומביא ביכורים היינו
דר"מ באילן אחד מ"ט דרבנן בשתי אילנות דהא מדרבנן היאך מביא חולין לעזרה וא"ת דמקדיש
להו וכמ"ש התוס' לקמן ד"ה טבל וחולין ליתא ודאי
שפיר יש לחלק בין הבאה לקריאה. חציין ביכורים לא מצי מקדיש חצי האחרת דאל"כ
מאי מקשה דלא משכח' דמייתי ביכורים כו' הא
וראיתי בתי' הרשב"א לקמן בשמעתין אהא משכחת לה ע"י הקדש את"ד .ומההיא דפרק
דפרכינן לר"ל מהקונה שתי אילנות הא שלשה כו' הספינה ופסקא הרמב"ם פ"ד מה' ביכורים ה"ד
שכתב וז"ל ומיהו ב' אינו קורא ואע"פ שיש לו משמע דאפילו את"ל שאין לו קרקע ואינן ביכורים
להעמידם שם כל ימי העץ משום דגרע ב' אילנות כלל יכול להביא ע"י שיקדיש תחילה ומה שהקשה
מקונה שדה לפ' דהתם קונה גוף השדה לפ' והכא מההיא דלא משכחת כו' .י"ל דלא משכחת מביא
גוף האילן הוא שמכר וקרקע אינו אלא כשאול לו וקורא קאמר וכמ"ש רש"י שם אבל עדיין ק' מדברי
לימי העץ ואין זה אלא כקונה שירוח מן השוק
עכ"ל וכיון שכן שפיר פרכינן התם דע"כ לית להו התוס' שכתבו דלישנא משמע דלא מייתי כלל.
לר"מ ולרבנן דמכר לו קרקע ליניקה דא"כ היכי )מאמר מרדכי(
קאמרי דלא קנה קרקע דמשמע דאם יבש האילן
ילך לו והא כיון דמכר קרקע ליניקה יטע אחר גמ' דמר סבר יש ברירה .הקשה פרי חדש לוקמה
במירוח גוי וישראל וסברי כ"ע דמירוח גוי פוטר
תחתיו ומש"ה הוצרכו מימר דספוקי מספק' להו. ופליגי בברירה ע"ש ,וי"ל דלא ניחא לאוקמה דאי
שוב ראיתי בתי' הרמב"ן ז"ל לבתרא דהק' הכי אמאי תלי לה תנא בשדה שלקחוה בשותפות,
לרשב"ם ז"ל מההיא דפ' הספינה וכמו שהקשינו ולא הול"ל אלא ישראל וגוי שלקחו תבואה
ונראה שדעתו ז"ל כדעת התוס' דמביא מדר' ואין בשותפות ומירחוה ,ומדנקט גבי שדה ש"מ דעיקר
להקשות גם לפי' זה מההיא דפ' הספינה דאמאי הפיטור הוא מכח השדה שלקחוה דיש קנין לגוי
אצטריך למימר דספוקי מספק להו דבההיא דוקא להפקיע מ"מ ולא מכח מירוח דלא מדכר ליה תנא
הוצרכו למימר הכי דהתם לא שייך למימר משום אפילו ברמז ,להכי משני בסוריא דהשתא שפיר
דקנין פי' כקנין הגוף דמי כיון דלא מצי למשטת ביה תלה הפיטור בשדה דיש קנין לגוי בה להפקיע וכו',
פירי משא"כ במוכר שדהו לפ' דחשיב כקנין הגוף וגם משני ליה שינויא דמשני ליה אההיא דלעיל
וא"צ תירוץ אחר .וגם מאי דמשמע מדברי פר"ח
מדר' וק"ל.
)גבול יאודה(
734
