Page 77 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 77
Pg: 77 - 3-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
מיחייב ברביעית ולרבא בג' א"כ לרבא אין הסתם הנשיכה ,וזאת לא מחלוקת במציאות שקשה לכוין
כרשב"ג אלא כרבי ,אלא ע"כ )דאם( ]דגם[ רבא כוונת הנחש אם נחשבת ככונה או לא ובזה פליגי.
מודה דעד נגיחה ד' ומה גם דרבא הוא דקאמר התם וראיה לדבר מרש"י בסוגיין ד"ה בין שיניו עומד,
על דברי ר' יוסף ושור המועד סתם לן כרשב"ג ור' ובלא כוונת הנחש יצא הארס .הרי דהמחלוקת היא
יוסף לא פי' אלא רבא הוא דאמר כן נראה דהכי אם יש כוונת נחש ויוצא בכוונתו דהיא שיטת רבנן
ס"ל .וק"ל. משא"כ לר"י ללא כוונת הנחש יצא והמחלוקת היא
בכוונה ודו"ק.
)גור אריה(
)דודאים בשדה(
דף כד ע"א
שם אי ציית ציית ואי לא אמרינן ליה וכו' .וי"ל
גמ' ומה ראית וכו' .כתב מהרש"א דאפשר מדוע נקט לשון זה ,הול"ל מתרין בו ג' פעמים
דאיצטריך היקשא לדרשא אחריתי ע"ש ובהדיא ואח"כ שוחטין ,ומדוע לשון זה דאי ציית ציית ומה
בפ' דם נדה דרשינן ליה להיקש מעינו של זב לזבה טעמו של דבר שלא קאמר אם הזיקה משלם .ונראה
וכבר הזכירו סוגיא זו בש"מ ומהתימא מה' נודע לדקדק מכאן שבסוג התראה זו אין הדבר תלוי בנזק
ביהודה ח"א סי' כ"ז שגם הוא אישתמיטתיה סוגיא אלא בשמיעת ההתראה שאם מתרין בו ג' פעמים
זו. והוא מזלזל ולא רוצה לקיים ואומר זאת שלא יציית
וחזינן דלא ציית א"צ להמתין לנזק אלא מיד אפשר
)זרעו של אברהם( לשחוט ,שהרי כל ענין זה הוא לסלק היזקא וע"כ
שם ולימא מר הלכה כר"מ במועד שהרי ר"ש מסלקין ההיזק אע"פ שלא יזיק שאין הענין בגלל
מודה לו .מאחר דקאמר הלכה כר' יהודה במועד התשלומים אלא לצורך סילוק המזיק ,והיינו
שהרי ר' יוסי מודה לו ש"מ דאי לא הוה מודי ליה דקאמר אי ציית שבזה הדבר תלוי ודו"ק .ובסברא
ר' יוסי לא הוה הלכתא כותיה לגבי ר"מ וש"מ דלית זו וטעם זה נראה לענ"ד ליישב שיטת הרמב"ם
ליה האי כללא דר"מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה שכתב בהל' נז"מ פ"ה ה"א ,בהמה שהיתה רועה
ומדליתא להא ליתא להא דר' יהודה ור' יוסי הלכה וכו' אע"פ שעדין לא הזיקה מתרין בבעליה וכו'.
כר' יוסי וכ"ש דהלכה כר' יוסי לגבי ר"מ וכן לגבי והקשה בכס"מ שם .ובב"י סי' שצז ,מש"כ אע"פ
ר"ש וא"כ הוא דלית ליה האי כללא אלא דסמיך שלא הזיקה איני יודע מנין לו .וע"פ דברינו יתיישב
ארובא וקא פסיק באותו דאחר מודה לו מאי חזית על נכון הרמב"ם ,דהוא למד זה מלשון אי ציית וכו',
לסמוך על הודאת ר' יוסי נסמוך ההודאת ר"ש שאע"פ שרק לא ציית הוא מספיק להענישו ע"כ
ונפסוק איפכא וכלומר זיל הכא קא מדחי לה וזיל א"צ שיזיק בשביל להגיע לזה .וע"ע בשלטי
הכא קא מדחי לה ומאי אולמי דהאי מהאי לפסוק הגבורים )דף י ע"א מדפי הרי"ף( ,וב"ח ודרישה
הלכה מהאי טעמא .אנא כר' יוסי ס"ל לעולם חו"מ סי' שצז סק"ג ,והלכה למשה על הרמב"ם
כדפליג בהדי הנך תנאי דנזכרו פה משום דנמוקו כאן.
עמו וכלומר בהאי כללא דהלכה כר' יוסי לגבי כלהו
הנך תנאי ס"ל משום דנמוקו עמו אבל בהאי כללא )דודאים בשדה(
דר"מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה לא ס"ל ה"ט דלא
קאמר הלכה כרבי יוסי שהרגישו בו התוס' בד"ה תוס' ד"ה ולא ישמרנו פי' הקונטרס וכו' ואינו
אנא כר"י וכו' אמאי לא קאמר הכי משום דאי הוה נראה .עכ"ל .וק"ק דהו"ל לדחות פירושו ממ"ש
בסמוך בד"ה איזהו מועד דאמרינן בפ' הבע"י סתם
לן תנא כרשב"ג ,וא"ת דפליגי בפי' המתני' ולאביי
