Page 81 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 81
Pg: 81 - 3-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
דיו אהני ק"ו לנזק שלם ואהני דין למגופיה )ואמר משנה ז' הכי תנן הנוגע בזובו של זב ברוקו בשכבת
( ]נאמר[ דלעול' ר"ט סבר כרבנן ואהני ק"ו ואהני זרעו במימי רגליו בדם הנדה מטמא שנים ופוסל א'
דיו עכ"ל ע"ש דרכו בפי' המשנה ונ"ל דלק"מ דאי כו' א' הנוגע וא' המסיט ר"א אומר אף הנושא הרי
איתא דר"ט ס"ל כרבנן דאפי' היכא דמפריך ק"ו דר"א מטמא במשא ותו תניא בת"כ ר"א אומר
אמרי' דיו הול"ל דיו אפי' אחצי נזק כרבנן ולא והנושא אותם מת"ל שיכול אין מטמא במשא אלא
הל"ל אהני ואהני דכל טצדיקי דמצינן למעבד אלו בלבד מנין זובו של זב ורוקו ומימי רגליו
למעקר ק"ו ולמימר דיו עבדינן דאפי' השתא דר"ט ושכבת זרעו ודם הנדה ת"ל והנושא אותם לרבות
לית ליה דיו אפ"ה לא אמר אהני ק"ו אלא באופן כל האמור בענין וצ"ע.
דלא עקר מאי דכתיב באוריתא וכמ"ש שם התוס'
)אא"כ( ]א"כ[ אי ס"ל לר"ט דיו הול"ל דיו אכולה )עוד יוסף חי(
מלתא וק"ל ,דע דהדיו דק"ו א' דקרן מקרן הוא דיו
אסוף דינא ודיו דק"ו הב' דקרן מרגל הוא אריש תוס' ד"ה אני לא אדון קרן וכו' לדבריהם ]וכו'[
דינא ודו"ק. היכא דמפריך קל וחומר וכו' .נלענ"ד דהמקשה
דלא אסיק אדעתיה האי חילוקא דכי לית ליה דיו
)זרע יצחק( היכא דמפריך בודאי דסבר דמ"ש אני לא אדון וכו'
לדבריו נמי קאמר דמתחילה היה סובר דלא אמרי'
שם בא"ד וא"ת והיכי קאמרי רבנן דיו וי"ל כיון דיו אלא אריש דינא ולכך קאמר ר"ט בק"ו קמא
שהחומרא מעין הדין וכו' ,והקשה בלחם אבירים נ"ש דריש דינא הוא שן ורגל וכשהקשו לו רבנן דיו
ק"ק דהא דיו דאורייתא הוא ,ונ"ל לומר שכוונת אסוף דינא סבר דלא אמרי' דיו אריש דינא אלא
קושיית התוס' דאיך קאמרי רבנן דיו אסוף דינא אסוף דינא ולכך בק"ו בתרא דסוף דינא הוא קרן
דדיו דאו' הוי אריש דינא .ונ"ל שהבין קושיית משן ורגל ואפילו עביד דיו נמי הוי נ"ש וקשה לי
התוס' דמה כח ביד חז"ל לומר דיו אם אין לזה א"כ המקשה דלא אסיק אדעתיה האי סברא דמפריך
סברא וכו' ,וע"כ הוקשה לו שדיו דאו' .אולם לענ"ד ולא מפריך והקשה ור"ט לית ליה וכו' מאי פריך
הבנה אחרת בזה והוא בהקדים תי' התוס' ,דנ"ל ור"ט לית ליה דיו נימא דכי אית ליה לר"ט דיו אסוף
לבארו דהחילוק בזה כשהק"ו מלמד דבר שונה דינא ולא אריש דינא לפי ק"ו בתרא ולפי ק"ו קמא
כגון ,ק"ו דבגמ' בקידושין ד ב ,ומה יבמה שאין מאי פריך נימא דכי לית ליה ר"ט דיו אסוף דינא
נקנית בכסף נקנית בביאה אשה שנקנית בכסף אינו אבל אריש דינא אית ליה אח"כ מצאתי להרב
דין שנקנית בביאה ,ויש הק"ו שבמשנתינו ,והנה מהריב"ל שנתעורר בזה והניחה בצ"ע יעו"ש דף
בק"ו דקידושין נלמד דבר חדש דהיינו ביאה שלא י"ד ע"ב ד"ה עוד כתבו התוס' בסוף העמוד ודו"ק.
שייכה עד עכשיו באשה וע"כ לא פרכינן דיו
משא"כ בק"ו דידן דאיכא בו לימוד לתשלומים )פרדס רימונים(
ומצינו תשלומים בקרן אבל רק חצי ,בזה אפ"ל דיו
שיהא רק חצי שהרי מצינו בקרן דבר זה דהוא שם בא"ד ואין לומר דמרשות לרשות גמר כו'
התשלומים ונכתב רק חצי .ושו"ר שכן פי' תוס' עכ"ל .מפני שכיונתי לדעת קרבן אהרן דף ז' סוף
הרא"ש בשטמ"ק .ולפ"ז קושיית התוס' היתה, ע"ד בדרכו הא' לא כתבתיו יע"ש ,וכבר חשבתי
מדוע בק"ו כהדוגמא של קידושין לא אמרינן דיו לומר דהתוס' מפרשי המשנה כדפי' נ"י כפי מה שפי'
ותהא אשה רק בכסף ,אלא ודאי דזו דרך הק"ו דעתו קרבן אהרן במדות בדף ח' אלא דמתוס' דא'
ומ"ש הכא דאמרינן דיו ,ולא שייך להקשות כהלחם דיני ממונות ודיבמות לא משמע הכי דוק ותשכח,
אבירים. דע דבעל גופי הלכות בסי' קכ"ה הקשה וז"ל וצ"ע
כיון דלעי' בש"ס דף מ' אמר לר"ט אהני ק"ו ואהני
