Page 82 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 82
Pg: 82 - 3-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
מכלי שתחת האבן .ונראה דודאי אם כלי מושב )דודאים בשדה(
ומשכב הם באהל בלי הפסק אבן ,ודאי מקבל
טומאה וכמ"ש בגמרא בריש נדה דף ה' גבי הא דכלי שם בא"ד וא"ת בפרק אחד דיני ממונות אמר
חרס המוקף צמיד פתיל ניצול מאהל המת וכו' ,אבל ותהא קבורת וכו' .עוד אודיעך למעיין בדבר זה
הכא עשינו יוכיח מכלי שתחת האבן דבזב מטמא במה שהקשה התוס' מפ' אחד דיני ממונות דאמרינן
ולא במת .ונראה דאיכא למפרך מה לכלי שתחת ותהא קבורת מת מצוה דוחה שבת מק"ו וכו' הך ק"ו
האבן שכן אינו תחת האהל ,שהרי מפסיק בו האבן, שכתבו התוס' הכא לאו בדוקא נקטו הכא דהא אין
תאמר במפץ שהוא תחת האהל גם יטמא במת. דיו אסוף דינא קיימינן ובהך ק"ו שייך דיו אריש
דינא ,אלא ודאי דסמכי התוס' אק"ו האחר דמייתי
)עצמות יוסף( פ' אחד דיני ממונות דהתם לא הוי דיו אלא אסוף
דינא ועבדינן ק"ו אע"ג דאיכא דיו כיון דלא הוי
שם וקמייתי לה וכו' .קשה נימא אהני קל וחומר אלא אסוף דינא אין לחוש ומשום הכי מקשו מ"ש
לטומאת ערב וטומאת ז' ואהני דיו לטומאת אהל הכא דאמרינן דיו אסוף דינא ואילו התם עבדינן ק"ו
שיהא דומיא דזב שאינו מטמא באהל .ונראה דלא כיון דליכא ק"ו אלא אסוף וז"ל ואע"פ שהדבר הזה
מצינו טומאת מת שיטמא ז' שלא יטמא באהל פשוט מאוד מ"מ כתבינן להועיל לתלמידים
וכמ"ש התוספות למעלה ,ואין לומר שהרי מצינו מתחילים.
במת שאינו מטמא באהל וכמ"ש הרמב"ם פרק ג'
מהלכות טומאת מת .ונראה דזה אינו אלא דוקא )חידושי מהרש"ך(
אבר מן החי וכו' ואבר מן המת שחסר בשרו וכו', שם ד"ה ק"ו .אר"ת וכו' כל אחד ה' דברים וכו'.
אבל במת שלם לא מצינו שלא יטמא באהל והכא בענין האם כפי נוסחתינו במסכת נידה אינן אלא
במת שלם קיימינן. ארבעה שמהאודם לא נתהוו אלא ד' דברים .ונראה
שמהאודם נתהוה ממנו דבר אחר לבד הה'.
)עצמות יוסף( ונוסחאות מדויקות יש עשרה דברים ,וחשיב דעת
ובינה והשכל בתלתא.
שם וקמייתי ליה בין לטומאת ערב בין לטו'
שבעה וכו' .והיינו משום דנ"ל מקרא דלקמן דכל )עצמות יוסף(
טומאות שבמת שבעה וכיון דמייתי מק"ו דטמא ע"כ
דטומאת ז' הוא וא"כ הוי יותר מן המלמד כנ"ל אבל דף כה ע"ב
אין לומר דמסתמיות הברייתא משמע ליה דאף
לטומאת ז' דהא לחד תי' שכ' התוס' דהבריית' איירי גמ' והא האי תנא וכו' ומה פכין קטנים וכו'.
במפץ שאין לו טהרה אלא דהגמ' קאמר דמ"מ מפץ וקשה דמושב ומשכב יוכיח שמטמא בזב ואינו
של עץ מייתי ליה בק"ו ל"ל הכי דהא הברייתא לאו מטמא במת ,דהא אם היתה אבן למטה מן המת אינו
בשל עץ איירי ודע דק' לפום האי תי' דהתוס' כיון מטמא הכלים שתחתיו ,מה שאין כן בזב .תדע שהיא
דהבריי' בחד מפץ איירי מנ"ל להגמ' שם בשבת פרכא גדולה ,שהרי התוספות בפרק רבי עקיבא
דאיירי באין לו טהרה במקוה דילמא במפץ של עץ ]שבת פד ,ב ד"ה מה פכין קטנים[ שהוקשה להו מה
איירי וי"ל דאי במפץ של עץ לא הוה צריך ללמדו לפכין קטנים שכן מטמאים מאוירן ,כתבו ז"ל דאין
מפכין קטנים דהו"מ למילף מהנך דלא מטמו במדרס לעשות קל וחומר מזב ולומר ומה זב שאינו מטמא
הזב וכמו שהק' התוס' שם ותי' משום דאיכא פכין קטנים וכו' ,דאיכא למפרך מה לזב שכן מטמא
למיפרך מה להנך שכן נעשו אב הטומאה ע"ש ואי מושב ומשכב ,וא"כ כי נעשה קל וחומר ממקומות,
במפץ של עץ גם הוא נעשה אב הטו'. דהיינו הקל וחומר שהברייתא עושה נעשה יוכיח
