Page 79 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 79
Pg: 79 - 3-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
בדין ,וע"כ שייך לומר אף משסה ,שזו המציאות התו' שם במשנה בד"ה משלשלין שכתבו כדברי
בעיני בנ"א. הר"ן ממש ע"ש.
)דודאים בשדה( )בני יוסף(
מתני' שור המזיק ברשות הניזק וכו' .ברישא תנן דף כד ע"ב
שור המזיק ברשות הניזק כיצד וא"כ הו"ל לפרושי
דין רשות הניזק תחלה ואח"כ דין ר"ה אמנם כבר גמ' לימרו הנך קמאי אנן וכו' אתו הני ומייעדי
תי' הרמ"ז דהקדים דין ר"ה משום שהוא יסוד הק"ו ליה .והקשה בתוס' תלמידי הר"פ שהול"ל מי
דר"ט והב"ד כתב עליו ולא נהירא דלא אשכחן ידעינן שיחזור ויגח .וי"ל דאה"נ ,אלא דנקט עיקר
בשום דוכתא לא במש' ולא בברייתא דתני יסוד ההעדאה .ועי"ל דהוא לרבוותא דאפי' יגח אולי לא
הק"ו קודם הק"ו ע"כ ,ולא עיין יפה דבדוכתי טובא יבואו עדים ע"ש .ומ"כ לתרץ דהא איירי שלא נגחו
מצינו הכי ודומה ממש למתני' דהכא היא מש' כלל שהרי הוזמו .ולענ"ד נראה הא דר"פ לא תי'
דרפ"ו דפסחים דתני תחלה שחיטתו וכולי ואח"כ כך ,מפני שזה לב"ד ידוע אבל הני עדים לא חוזרים
תני הרכבתו והבאתו מחוץ לתחום דקדימי לשחיטה בהם וכאן איירינן בדבריהם וכוונתם ומה שטוענים,
דהוו מחיים משום דשחיטה הוא עיקר יסוד הק"ו וע"כ לא שייך להתחשב בזוממים ואפי' חזרו בהם
דר"א וכן בדין דתחלה אדם נותן את היסוד ועליו והודו אין אנו סומכים ע"ז דהא כיון שהגיד שוב
בונה בניינו ולעיקר ההדגש י"ל עוד דניחא ליה אינו חוזר ומגיד אלא אנו סומכים על תרי ותרי
לתנא למיתני תחלה מאי דלית ביה פלוגתא דהיינו וגזה"כ שהמזימים נאמנים ,ולא נחשבת חזרתם
בר"ה .והב"ד תירץ מדידיה דאיידי דלעיל בשן פי' לכלום ,וכ"ש שלא מעיזים לחזור בהם בד"כ ,וע"כ
נמי בר"ה נקט בה"ג נמי גבי קרן ואין זה כלום שפיר יכול לומר הש"ס מי ידעינן שיגח עוד פעם,
ואדרבא הקושיא גוברת דהא לעיל בשן תנא ברשות שהרי מדברים וטוענים מהצד של העדים .ומש"כ
הניזק תחלה ואח"כ בר"ה וא"כ ה"נ הול"ל הכי לתרץ דברי ר"פ שכאן איירי בשור שנגח אלא
וליתני תחלה ברשות הניזק ואח"כ ליתני ר"ה כמו שהעדים הוזמו ,הדבר צ"י דכיון שהעדים הוזמו אנן
ברישא דליכא למימר בהא דפתח במאי דסליק דהא מנא ידעינן מה קרא באמת ואתו בנבואה חזינן,
מפסיק בנתיים בכמה מילי. ובפשטות צ"ל שלא נגח ותל"מ ,ומנ"ל לומר זאת.
)ותי' ר"פ הוא ,שיותר חשוב העדת עדים מאשר
)שושנים לדוד( המציאות ,שלמציאות ללא עדים אין כח ,אבל
לעדים בלא מציאות יש כח ,כ"ז שלא
רש"י ד"ה הא נגח שור אחר על ידי משמוש
התינוק חייב ואע"פ דשסוי הוא .הרגיש הוזמו(.
דלכאורה נראה דהא נוגח חייב ר"ל אם נגח את )דודאים בשדה(
התינוק חייב והא ליתא דהא אמר רבא כל המשנה
ובא אחר ושינה בו פטור ושסוי הוא שינוי בידים שם אבעיא להו וכו' משסה ודאי פטור בעל הכלב
והשור ג"כ שינה בו שנגחו בו נגיחה תולדה דקרן מאי וכו' לא אימא פטור אף משסה .ולכאו' הוא
הוא .ותירץ הא נגח שור אחר על ידי משמוש סתירה ,שבהתחלה פשיטא יותר משסה ולבסוף
התינוק ,וא"ש .וקשה איך יתכן דרש"י הרגיש זה יותר בעל הכלב .וי"ל שבמשסה הוא חידוש ,שהרי
דא"א דאמרינן כל המשנה ובא אחר ושינה בה פטור אין כן הסברא הפשוטה אף שהדין פשוט ,משא"כ
דלא הוי אדכ"ע דאכתי הוי מחלוקת. בבעל הכלב שהסברא פשוטה לב' הצדדים והספק
)חידושי גאלנטי(
