Page 818 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 818

‫‪Pg: 818 - 26-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים קידושין‬

‫)עצמות יוסף(‬                                        ‫שם הא קמ"ל דדרכיה דמיכלא יתירה כו'‪ .‬הקשה‬
                                                    ‫בס' מר דרור תינח להאי שינויא דהא מני ר"ש היא‬
‫תוס' ד"ה אי נמי וכו' דאיכא למימר השדה אשר‬           ‫דאמר אורחא שייך בהו ה"נ אורחא שייך ביה אלא‬
‫קנה אברהם בחזקה או בשטר וכו'‪ ,‬ועל מה שכתב‬           ‫לשינוייא קמא מא"ל ותו אמאי לא שני ליה כדאמר‬
‫מעכ"ת שאעיין במה שכתבו התוספות ]להלן כו א[‬          ‫לעיל משום דדרכו של איש ליבדק עכ"ל‪ .‬ולק"מ‬
‫בדבור אמר קרא שדות בכסף יקנו במה שכתבו‬              ‫דהא עד השתא לא ק"ל אלא דליתני שלשה לשון‬
‫בתחילת הפרק בדבור אי נמי שדות בכסף יקנו‬             ‫זכר ול"ק לן הדרכים דליתני דברים אלא כי היכי‬
‫דנראה דסתרן אהדדי‪ .‬אומר כי איני רואה‬                ‫דליתני שלשה לשון זכר אבל השתא דהדרינן‬
‫בדבריהם שום סתירה כי הנה מה שכתבו בתחילת‬            ‫לפרוקי הא מני ר"ש היא דקתני דרך משום אורחא‬
‫הפרק לתרץ מה שהוקשה להם דהוה ליה לאתויי‬             ‫דמלתא הוא מהדר לפרוקי נמי הך דבז' דרכים‬
‫השדה אשר קנה אברהם אין מקום לתרץ אלא מה‬             ‫בודקין את הזב מאי אורחא דעלמא שייך הכא‬
‫שתירצו‪ ,‬דאין להוכיח בקיחה דכסף איקרי קנין‬           ‫דומיא דהך דג' דרכים דהוי אורחא דעלמא ולא‬
‫מההיא דהשדה אשר קנה אברהם דאיכא למימר‬               ‫אורחא דדינא ומש"ה לא שני ליה כדלעיל דדרכו‬
‫דהוי בשטר או בחזקה‪ ,‬ואין מקום לתרץ שם דהוה‬
‫אמינא שאני גוי דכל קניינו בכסף דאפילו הכי הוה‬                    ‫של איש ליבדק דהוי אורחא דדינא‪.‬‬
‫מצי לאוכוחי שפיר דקיחה דכסף איקרי קנין דלהך‬         ‫)עוד יוסף חי – מ"ב(‬
‫מלתא מה לי גוי מה לי ישראל‪ ,‬אמנם בדבור אמר‬
‫קרא שדות בכסף יקנו כוונתם לומר דבגמ' לא רצה‬         ‫שם משום דבעי למתני סיפא ולירק בדרך אחד‪.‬‬
‫להוכיח דקרקע נקנה בכסף מהשדה אשר קנה‬                                                           ‫לא‬
‫אברהם משום דלא מבעיא אי מיירי שקנה בשטר‬
‫או בחזקה כמו שכתבו בדבור האחר דליכא‬                 ‫ידענא לפי דרכו דקשה ליה לעיל ותני תרתי אטו‬
‫לאוכוחי‪ ,‬אלא אפילו אם תמצא לומר שקנה בכסף‬           ‫חדא איך ניחא ליה בהאי תרוצא דהוה ליה תני תלת‬
‫אין להוכיח דקרקע נקנה בכסף דאיכא למימר שאני‬         ‫אטו חדא אם לא שנחלק ונאמר מקרי תנא לשון‬
‫גוי דכל קניינו בכסף ואכתי ישראל הקונה קרקע‬          ‫דרך אטו לשון דרך דסיפא דאצטריך משא"כ לעיל‬
‫מחבירו ישראל מנא לן דנקנה בכסף‪ ,‬וכל זה פשוט‪.‬‬        ‫דשלשתם נכללים בלשון אחד ולכן שייך להקשות‬
‫)שו"ת מהרש"ך ח"ב סי' לד(‬                            ‫דאותו לשון בחד ה"ל למנקט בלשון דשייכי‬
                                                    ‫למרובים ולהניח הלשון דשייך במעוט שבהם ודוק‪.‬‬
                                                    ‫)אדרת אליהו(‬

‫שם‪ ,‬נשאל הרב הגדול מוהר"ש הכהן ז"ל ח"ב‬              ‫רש"י ד"ה ולירק בדרך אחד וכו' אחר חנטה‬
‫סימן ל"ב דברי התוס' דלקמן דף כ"ז שדברי התוס'‬        ‫כשאר אילנות וכו'‪ ,‬ובסמוך כתב ז"ל ]בד"ה מפני‬
‫שם סותרים למ"ש כאן‪ ,‬וכפי תירוצו שם נראה‬
‫שהבין שכונת השואל היתה זאת שלמה לא תירצו‬            ‫שדרכו[ מה גורן ויקב מיוחדים וכו' דאזלינן בתר‬
‫התוס' שם מה שתירצו כאן וכאן לא תירצו מה‬             ‫שנה שהביאו שליש וכו'‪ ,‬וקשה כיון דאילנות ילפינן‬
‫שתירצו שם‪ ,‬ואם כונת השואל היתה זאת הנה‬              ‫מגורן ויקב והתם אזלינן בתר הבאתן שליש‪ ,‬אם כן‬
‫השואל באמת שאל ללא צורך ותירוץ הרב הם‬
‫דברים פשוטים‪ ,‬אלא שלשון השואל באומרו‬                ‫אמאי לא נלמוד גם כן לשאר אילנות דאזלינן בתר‬
‫שדברי התוס' סותרים נראה שלא היה כונתו לכך‪.‬‬                                           ‫הבאתן שליש‪.‬‬
‫ואפשר שכונתו היא זאת שדבור זה נראה שדעתם‬
‫ז"ל דכסף ושטר קונה בכותי ואלו התם כתבו שכל‬          ‫ונראה דטעמא דאזלינן בתר חנטה‪ ,‬משום דבעת‬
‫קניינו של כותי בכסף‪ ,‬והנה מה שאמרו שם דהוי‬          ‫החנטה נראה הפרי כאילו יצא כל הפרי‪ .‬אבל בגורן‬
                                                    ‫ויקב אם לא הביאו שליש הוי כעשב בעלמא‪ ,‬ולכך‬

                                                    ‫צריך שיביאו שליש וכך הוי שליש בגורן ויקב‬
                                                                                     ‫כחנטה דאילן‪.‬‬

                                               ‫‪818‬‬
   813   814   815   816   817   818   819   820   821   822   823