Page 821 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 821
Pg: 821 - 26-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
דהא לא הוי דומיא דערלה ,ועוד מהיכא תיסק אמאי מוקמי לה לענין דיצאו למ"ש נוקמה
אדעתין שיהא אתרוג דומה לכרם כי היכי דנימא בשביעית עצמה דכל הספיחים אסורין אפילו
אתרוג שוה לאילן שאינו נוהג בו רבעי עכ"ל .אם באכילה לרע"ק חוץ מספיחי כרוב דשרו אפי'
כן משום הכי כתבו התוספו' משמע מכח סברא לרע"ק אלא ע"כ דלא ס"ל כשי' ר"ת.
כדפירש רש"י ולא הקשו בפשיטות דכבר היה
)משמרות כהונה( אפשר למידחי דלרבעי דקתני היינו לדין רבעי
שאינו נוהג באילן כדפרישית.
)אמרי בינה( בא"ד אבל ספיחי כרוב וכו' דהא מנכרא מלתא
בא"ד ויש נפקותא בדבר וכו' .קשה להולמו וכו' .יעויין בחי' מהרי"ט מש"כ בזה ובמעשה חייא
ואפשר לומר בדוחק דהרגישו ליש מפרשים דפירש שכתב ב' אופנים ליישב דברי התוס'.
שם למאן דתני כרם דמדרבנן מודה .דאמאי הוצרכו
לפרש כמאן דלא הוי הלכתא כותיה ]דהא קי"ל בא"ד וי"ל דנהי דההיא דלא אזלינן ]וכו'[ ,כונת
כמ"ד נטע רבעי[ ,ומתרצים דאף על גב דלא הוי התוס' היא ליישב פירוש רש"י דאין כונת רש"י
הלכתא כותיה בארץ ,הלכתא כותיה בחו"ל .ויש דאזלינן בתר חנטה כאילן ולא בתר )חנטה(
]לקיטה[ מאי דמשמע לפום ריהטא כי משמעות נפקותא כיון דמקל בארץ וכו' .והבן.
)לחם אבירים( הלשון דבירק אזלינן בתר לקיטה לעולם .אלא
הכונה דבאילן אזלינן בתר חנטה גרידא .אמנם
בא"ד ויש נפקותא וכו' .וקשה דהא איכא נפקותא בירק אזלינן בתר חנטה ולקיטה וקאמר דהאתרוג
מבוררת והיא דמאן דתני כרם רבעי אי נטע לא הוי שוה לאילן דאזלינן לגמרי בתר חנטה ולא )בירק(
אפילו דרבנן ,אם כן לדעתו אין נוהג נטע רבעי ]כירק[ דלפעמים אזלינן נמי בתר לקיטה היכא
בארץ ישראל .ונראה שהתוספות רצו לעשות דהוא רוב גידול בשנה שנלקט.
)מעשה חייא( נפקותא לענין הדין לדידן בני חוץ לארץ.
דף ג ע"א )עצמות יוסף(
גמ' ותו הא דתנן וזו אחד מן הדרכים ששוו גיטי בא"ד ויש לנו נפקותא וכו' עכ"ל .בע"י בתוס'
נשים לשחרורי עבדים .כ' מהרש"א ז"ל ק"ק כיון שלפניו לא היה כתוב תיבת לנו לכך הוקשה לו מה
דמס' גיטין נישנית קודם מס' קידושין הך קו' דפריך
הכא אמתני' דקתני שלש ממתני' דזב בז' דרכי' שהוקשה לו ע"ש .וק"ל.
אמאי לא פריך הכי מקמי אמתני' דגטין דקתני אחת )זרע יצחק(
וכו' ,ולא זכיתי להבין אמרי קדוש ,דהתם מאי
דקתני אחת לשון נקיבה אינו משום דרכים כמש"ל בא"ד אסורין לסחורה כדין שביעית או אחר
אלא משום זו וכמו זו אחת מן ההלכות שאמרו הביעור וכו' עכ"ל .הא דלא קאמרי לענין איסור
אכילה בשביעית עצמה דכל הספיחים מותרין דשל
בעליה במס' שבת גבי י"ח דבר. ששית הן אבל ספיחי כרוב דשמא יקח מן העלין של
)כפי אהרן( שביעית אסורין אפי' באכילה לרע"ק דדריש הן לא
נאסוף לאסור ספיחין בשביעי' דניחא להו למינקט
שם אלא כל היכא דאיכא פלוגתא תני דרכים .פי' מילתא דאתיא אפילו לרבנן אבל אין לו' דס"ל כשי'
משום דהיכא דאיכא פלוגתא שייך למתני דרכים כי ר"ת שכ' בפ' מ"ש דספיחי כרוב מותרין באכילה
דרך ]משמע[ דאיכא דרך להך גיסא ואיכא דרך בשביעית אפילו לרע"ק כמ"ש מהרש"א שם הא
להך גיסא .וכתב בעל עצמות יוסף וקשה אם כן ליתא דא"כ התוס' בסמוך גבי כל הספיחים אסורין
821
