Page 825 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 825
Pg: 825 - 26-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
על חלבו ואם שחטו ביו"ט אין מכסין את דמו אלמא בפחות משוה פרוטה תקדש .והתוס' כתבו לקמן דף
משום ספיקא הוא להכי כתבו התוס' פי' משום י"ב אהא דפריך לבית שמאי וכו' מברתיה דרבי ינאי
דמספקא לן אי מין חיה או מין בהמה ,כלומר דכולה שאם קדשה בפרוטה מקודשת כנראה דוקא פרוטה.
מתני' מוכח דמטעם ספיקא הוא ,ולא מתוקמא אלא ונראה שדעתם ז"ל דהמקשה ס"ל דאפילו פשטה
כמ"ד בריה ולא הכריעו בה חכמים אם כן היכי ידה אינה מקודשת בפחות מדינר הואיל ומקפדת,
מתוקמא לענין הרבעה תיפוק ליה שאין מרביעין ב' וכשתירץ פשטה ידה לא קאמינא לא נחתינן כל כך
מינים ,ותי' דלעולם מתוקמא כמ"ד הבא מן התיש דרגי ונאמר דאפילו פחות משוה פרוטה שתהא
והצביה ,ומספקא ליה אי חוששין לזרע האב דהויא מקודשת ,ודוקא בפרוטה אמרינן הכי ,אבל לא
פלוגתא במקום אחר ,והשתא כולה מתני' מעולם בפחות זה נראה לסברת ב"ש.
)עצמות יוסף( ספיקא היא.
)חידושי מהרי"ט(
בא"ד ועוד ק' כיון דס"ד השתא למגמר קניני
שם בא"ד וי"ל דאתי' כמ"ד דכוי זה הבא מן אשה מקניני שדה ע"כ .וא"ל דה"ל להקשות כיון
התייש ומן הצביי' הוא וכו' ודוחק הוא דהא דקניני אשה משדה גמרי' למה אצטריך התנא
הרר"א הקשה למ"ד בריה בפני עצמו הוא והיאך למיתני שטר כיון דתני כסף ממילא גם שטר )כ"ע
הוא נגד המתני' דתני כוי יש בו דרכים שאינו שוה ס"ד( ]כדס"ד[ בחליפין די"ל כיון דתני מנינא
לא לחיה ולא לבהמה וכו' ונראה דלמ"ד כוי בריה דמשמע דוקא מה שמנוי לזה תני שטר ואין להקשו'
בפני עצמו הוא נמי מצינו דרכי' שאינו שוה לא לא ליתני מנינ' דהא אצטריך למעוטי חליפין.
לחיה ולא לבהמה דהיינו לענין כלאים דהמנהיג חיה
)מר דרור( או בהמה עם כוי הרי כלאים וכו' אידך דקחשיב
הכותב חייתו בהמתו דלא כתב לו הכוי ,אך הא
דפירש רש"י לענין הרבעה פירש אליבא דמ"ד דכוי בא"ד ועוד דלקמן בעי תלמודא בשטר מנ"ל
זה הבא מן התייש ומן הצביי' מצינו נמי לענין ליגמר משדה כו' .הקשה הרב מהרש"א ז"ל וז"ל
הרבעה ופי' המתני' לענין כלאים היינו גם כלאים ק"ק דאימא דלקמן דבעי הכי היינו למאי דמסיק
הכא דאשה בפחות מש"פ לא מקניא ע"כ .ויראה לי דהרבעה.
)רמת שמואל( דהכי מקשו התוס' דכיון דהאי דלא מקניא בחליפין
הוי טעמ' לסברת רש"י ז"ל משום דגנאי הוא לה
שם ד"ה ואשה וקשה לר"ת דא"כ פשטה ידה א"כ היכא דלא הוי גנאי לה ודאי דגמרינן משדה
וקבלה תתקדש .וא"ל דאי פשטה ידה וקבלה פחות עפרון א"כ אמאי בעי לקמן בשטר מנ"ל ליגמר
מפרוטה אינה מקודשת דבטלה דעתה לגבי כל משדה עפרון.
)באר מים חיים( הנשים דקפדן ואינן מתקדשות פחות מפרוטה
וכמ"ש בשיטה לא נודע שמה לקמן די"א גבי מ"ש
בגמרא אלא מעתה כגון בנתיה דר"י )ועיין בתוספ' בא"ד ועוד דלקמן בעי וכו' ,תו הקשה הרב בע"י
הרא"ש ולהרב רמת שמואל ולהרב מגן גבורים ז"ל וז"ל עוד הקשו לרש"י מאי בעי תלמודא לקמן
בשטר מנ"ל נגמר משדה כו' ויש לדקדק דהיכי מצי ולמהר"י הלוי דכ"כ יע"ש.
)לאברהם למקנה( יליף שטר דאשה משטר דשדה דהכא הבעל כותבו
ואומ' בתך קנויה לי אבל בשטר מכירה המוכר
שם בא"ד וקשה לר"ת וכו' .ויש לדקדק דאמאי כותב שדי מכורה לך כו' ע"ש .הנראה לענ"ד דשכח
לא קיימא זאת הקושיא גם כן לדעת בית שמאי מה שהקשו התוס' בדף ראשון ע"א בד"ה וכתיב
דטעמא הוי משום קפידא שאם פשטה ידה וקדשה התם נתתי כסף השדה כו' אע"ג דלא דמו קיחה כו'
825
