Page 823 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 823
Pg: 823 - 26-Back 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
דאורייתא ותנא כלל גדול מסתמא דאורייתא
)לאברהם למקנה( קאמר ,ונתן כלל בין לאילנות בין לירקות ,ודוחק.
)עצמות יוסף( תוס' ד"ה מה ירק כו' ואף על גב דמעשר ירק
מדרבנן כו' עכ"ל .כתב בע"י וז"ל ק' איך הקשו
שם בא"ד ושמא י"ל דאזלינן ]ביה[ בתר חנטה מירק ולא מאילנות ע"ש מה שיישב .ואין צורך לכל
]וכו'[ להחמיר .וקשה דא"כ אמאי לא קתני ולירק זה דהתו' ס"ל כדעת הרמב"ם דמעשר אילנות מן
בשתי דרכים ,אחת שבשעת לקיטתו עישורו ,ב' התורה ורש"י ז"ל ס"ל כהראב"ד ועיין בפ"א מה'
דאזלינן בתר לקיטה לענין שביעית ,דדוקא מעשרות ופ"ב מה' תרומות וע"ש בכ"מ ומ"ש התו'
כדפי' הקונ' לא קאי אלא אהא דקאמר אסמכוה
לחומרא אזלינן בתר חנטה .ונראה די תנא הכי לא
הוו דמו להדדי ,דמאי דדמי למעשר היינו דרבנן, רבנן אקראי.
)עוד יוסף חי(
ומאי דדמי לשביעית הוי דאורייתא ,ולא תנא אלא
הדמיון שיש לאתרוג עם ירק במלתא דרבנן. שם בא"ד ואע"ג דמעשר ירק דרבנן וכו' עכ"ל.
הנה קושיא זו הביאו מדברי הקונט' ובדברי רש"י
)עצמות יוסף( אינה רק אשאר אילנות .ועוד מאי מק' היאך עושה
בנין אב מדבר שהוא מדרבנן דהא הבנין אב אינו
שם בא"ד ושמא י"ל וכו' עכ"ל .הק' הרב ע"י אלא מגורן ויקב שהוא מה"ת .ושמעתי מפרשים
דקושיתם אגמ' דקאמר מה ירק דרכו וכו' ולענ"ד
ז"ל א"כ אמאי לא תני ולירק בב' דרכים וכו' ותי' אינו דזה אינו בנין אב אלא ביאור המשנה איך דומה
לירק אבל עיקר הילפותא היא מבנין אב דגורן ויקב
דאי תנא הכי לא הוו דמו להדדי דמאי דדמו למעשר דיצא ג"כ אתרוג שגדל על כל מים .ולכן הנראה לי
בכוונתם דהנה מהבנין אב ילפינן שאר אילנות
דרבנן ודדמו לשביעית דאורייתא וכו' ע"ש ואע"ג הדומין לגורן ואמרינן יצאו ירקות ולזה הק' דהא
ירקות ואילנות הם מדרבנן ואיך עושה בנין אב
דערלה ורבעי דאורייתא ושביעית דרבנן דחומרא המורכב מדבר שהוא מדרבנן שאנו מוציאים ירקות
וילפינן ירקות מבנין אב זה .ויותר נראה להגיה
הוא כמ"ש התוס' היינו משום דעיקרו דאורייתא
בדבר שהוא מדרבנן.
אבל הא קשיא לדברי הי"מ שהביאו התוס' לעיל )פרחי כהונה(
בד"ה אתרוג וכו' דאפי' למ"ד כרם רבעי מודה וכו' שם בא"ד כדתנן במס' שביעית )פ"ז מ"א( כלל
אמרו וכו' ,הך דמוכיחים התוס' ממתני' דכלל אמרו
והכא מדרבנן וכו' יע"ש ואפ"ה תני לה בהדי ערלה בשביעית דהוי דאורייתא ,לכאורה נראה דאין
הוכחא משם ,דאפשר דהוי מדרבנן ,ואי משום
דאורייתא ודוחק לומר דהתוס' מפרשי דהא דקתני לישנא דכלל אמרו ,הרי במסכת מעשר נמי תנן כלל
אמרו והוי דרבנן דהא תנא אילנות וכו' .ונראה דלא
שוה לאילן היינו לענין דאזלינן בתר חנטה וזה דמי ,דבשלמא גבי מעשר כיון דמדאורייתא אינו
חייב אלא דגן ותירוש ולא שאר אילנות כי אם
מדרבנן משא"כ בסיפא גבי ירק ליכא למימר הכי מדרבנן דוקא הוא דחייב ,תני כלל גדול במילי
דרבנן ,אבל בשביעית שנכנסו האילנות בכלל והוי
דהא הא דאזלינן בשביעית בתר לקיטה היינו
מדאורייתא לפי ר"י דמסתמות דבריהם משמע
דהי"מ מודו ואזלי לפירש"י וכן משמע קצת לישנא
דהי"מ שכתבו והכא מדרבנן קאמר וצ"ע אם לא
שנאמר דהי"מ דלעיל לית להו פי' ר"י דהכא ולא
ס"ל הך סברא דה' ע"י ז"ל דבעינן דדמו להדדי
)שרש ישי( וק"ל.
שם בא"ד היינו דוקא לחומרא וכו' עכ"ל .עיין
מה שהקשה מהרש"א ,ונראה ליישב דוודאי שווי
דירק לא אצטריך לאשמעינן דכיון דקתני דשוה
לירק למעשר וטעמא משום דגדל על כל מים
ממילא שמעינן לענין שביעית אבל שווי דאילן
823
