Page 828 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 828
Pg: 828 - 26-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
נערה על )דף מ"ו ומ"ז( ,ולמדתי משם ב' תירוצים )באר מים חיים(
לזה והוא דס"ד מעיקרא דמדכתיב בסוף הפרשה
משמע דקאי אכל מילי דעלמא ואהא פריך שפיר בא"ד וא"ת א"כ כיון וכו' וי"ל דרבוי קניינים
דמדרב הונא משמע דלא קאי אלא אהפרת נדרים גמרינן וכו' .ויש לתמוה דהא לקמן דף כ"ג ע"ב
לחוד ,א"נ י"ל דמעיקרא מיתורא דקרא קדריש אמרינן דעבד כנעני מצי משוי שליח דגמר לה לה
דלגופיה לא צריך דבהדיא כתיב כי הניא אביה מאשה וגמרינן נמי דאינו משתחרר בשטר לחצאין
אותה וכ"ת בקטנה קא משתעי הא כתיב ואסרה כדאמרינן בפ' השולח ד' מ"א ואמרינן נמי דחייב
אסר בבית אביה בנעוריה ומ"מ פריך ליה מדר"ה במצות שהאשה מחוייבת בהם] .עי' לאברהם
שפיר דמוכרח דלא ס"ל הכי וא"כ לדידיה קידושי
כסף מנ"ל ואפשר דר"ה סובר הא דכתיב בית אביה למקנה שתי'[
בנעוריה ה"ק דאסרה איסר בבית אביה בנעוריה )פחד יצחק(
בעודה קטנה ושוב נעשית נערה כששמע בנדרה
אבל מדכתי' בנעורי' בית אביה משמע דאסרה איסר דף ג ע"ב
בנעוריה וכן צ"ל לפירש"י שם )דף מ"ו( שכתב
וכ"ת הא בהדיא כתיב כי הניא וגו' ה"א בקטנה וכו' בגמ' אמר קרא ספר כריתות ספר כורתה וכו'
הקשה הרב לחם אבירים דאמאי איצטריך קרא
יע"ש ודו"ק. למעט חליצה אמאי לא קאמר דהוי ק"ו דאית ליה
)שורש ישי( פירכא דאיכא למיפרך שפחה כנענית תוכיח
שיוצאה בגט ואינה יוצאה בחליצה וכי פרכת מה
שם מה אמה מעשה ידיה וכו' .כתב בלחם לש"כ שאינה יוצאה במיתת האדון נרצע יוכיח
אבירים ז"ל ויש מי שהקשה דרב הונא אמאי שיוצא במיתת האדון ואינו יוצא בחליצה עכ"ל.
איצטריך קרא דאמה לשמעשה ידיה דנערה לאביה ולע"ד נראה דאצטריך קרא ולא אמרינן ש"כ תוכיח
מדאיצטריך קרא דויצאה חנם אין כסף לנערות דאיכא למימר מה לש"כ שאינה נקנית בביאה
ובגרות ש"מ דמעשה ידיה לאביה דאי לעצמה יהיו תאמר ביבמה שנקנית בביאה דמיציאה להכנסה
סימני נערות מוציאין מק"ו ומה מיתת האדון שאינה והכנסה ליציאה פרכינן כמ"ש הרב עצמות יוסף דף
מוציאה מרשות אב מוציאה מרשות האדון סימנין
שמוציאין מרשות אב דמעשה ידיה לעצמה אינו דין י"ו משם התוס'.
שמוציאין מרשות האדון .ותירץ דמילתא דאתיא )לאברהם למקנה(
בק"ו טרח וכתב ,ותו דא"ל חופה תוכיח עכ"ל.
ובודאי מאי דקאמר דאיכא למימר חופה תוכיח שם בכסף מנ"ל ותו הא דתנן האב זכאי וכו'.
כונתו דחופה מוציאה מרשות אב ואינה מוציאה ועיין מ"ש ברשב"א בחידושיו על מכילתין שהקשה
מרשות אדון אף אני אביא סימנין אעפ"י שמוציאין דמנ"ל דמתני' דהאב זכאי ,בנערה קאמר ע"ש.
מרשות אב אינו מוציא מרשות אדון ,ועיין לקמן לע"ד נראה דממתני' גופא מוכח דאיירי בנערה,
דט"ז ע"א בתוס' ד"ה מיתה דכתבו דליכא למימר כיון דבסיפא מוכרח דאיירי בנערה כ"ש ברישא,
חופה תוכיח דמה לחופה שכן אינה מוציאה מרשות כיון דקתני בתו על בבא דרישא ובבא דסיפא משמע
אב אלא מדעת ולכך אינה מוציאה מרשות אדון
תאמר במיתה שמוציאה מרשות אב בע"כ א"כ הכא דחד דינא אית להו וק"ל) .ממור"א ז"ל(.
נמי ליכא למימר חופה תוכיח דמוציא מרשות אב )שערי עזרא(
וכו' דאיכא למימר דמה לחופה וכו' שכן הוא מדעת
שם אלא הא דא"ר הונא מנין וכו' .איכא למידק
בלא הא דרב הונא הא קא חזינן דבהפרת נדרים
הוא דכתיב ולגופיה אצטריך .ושו"ר להש"מ בפ'
828
