Page 831 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 831
Pg: 831 - 26-Back 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
דמקדשה בכסף ושני לה רב יהודה .ואמאי לא תירץ
שם ד"ה ואימא לדידה וא"ת הא ע"כ וכו' דהא שם מגזירה שוה דקיחה קיחה .וי"ל שבהכרח התוס'
דמקדשה בכסף גמר קיחה משדה עפרון .יש הוא מה שכתבו בדבריהם וכו' דלקמן וכו' ,ר"ל
לדקדק מה מקשים התוס' כיון דרב יהודה נפקא ליה למה לא תירצנו דרב יהודה פליג אגזירה שוה
דמקדשה בכסף מקרא דויצאה חנם אין כסף ,ולקמן דקיחה קיחה כיון דלא נפקא מינה לענין דינא .ועל
)ד ,ב( אמרינן ותנא מייתי לה מהכא דנפקא ליה זה כתבו דזה אי אפשר ,דלקמן במסקנא אמרינן
מקרא דכי יקח דיליף קיחה קיחה משדה עפרון ,דתרי קראי צריכי ,וא"כ ע"כ רב יהודה נמי צריך
דמשמע דרב יהודה לא דריש לדרשת התנא דלקמן .תרוייהו ,וא"כ קשה מאי פריך ואימא לדידה ,אלא
וגם התנא דלקמן לא דריש דרשה דרב יהודה ,דמר ע"כ כמו שתירצנו .ודברי מהרש"א איני יכול
נפקא ליה מהכא ומר נפקא ליה מהכא ,וכיון שכן ליישבם על הלשון ,וק"ל.
)מקור חיים -מאימראן( מה מקשים התוס' לרב יהודה מגזרה שוה דקיחה
קיחה .ונראה דיש טעם נכון לדבריהם ז"ל דהא
לקמן )שם( עביד תלמודא צריכותא להני תרי קראי שם ד"ה ואימא ה"מ קטנה אע"ג דקרא איירי
דתרוייהו צריכי כבר דאפילו רב יהודה דרש הגזרה בנערה דכתיב וסקלוה .ר"ל ואי בקטנה קא מיירי
שוה דקיחה קיחה וגם התנא דלקמן דריש הך דרשא לא בת עונשין היא ועוד וכו' ר"ל דמהבעל נמי יש
ראיה דבנערה איירי קרא דאי בקטנה הרי המוציא דויצאה חנם דדריש רב יהודה.
)עצמות יוסף( ש"ר על הקטנה פטור ואיך כתיב וענשו אותו וכו'
ורש"י נמי זהו כוונתו במ"ש ואע"ג דקרא דמוציא
בא"ד וא"ת וכו' וי"ל דמיתורא וכו' דלקמן ש"ר בנערה כתיב דכתיב ונתנו וכו' לעולם דקדשה
במסקנה אמרינן וכו' עכ"ל ,עיין בס' עצמות יוסף ניהלה בקטנותה ותירוצו נמי הוא כתי' התוס'
מה שתמה בתחילה וז"ל עוד י"ל במה שמתרצים שכתבו וי"ל דה"ק את בתי נתתי וכו' כשהיתה קטנה
דמיתורא לא נאמר שהם של אב וכו' ולכאורה ועתה היא נערה ר"ל ועתה שהוציא עליה ש"ר היא
מההיא דלקמן הפך דבריהם דהא אמרינן דאם כתב גדולה ומיירי שזנתה בנערותה ובאירוסין וק"ל.
)עבודת הלוי( רחמנא כי יקח הו"א קידושין דיהיב לה בעל דידה
הוו כתב רחמנא ויצאה חנם ,כנראה מכח היתור
דרשינן מויצאה חנם דהוו קידושין של אב עכ"ל .בא"ד ועוד דמוציא ש"ר על הקטנה פטור כו'
ולא הבנתי דבריו דהיכי אפשר לומר דלקמן מכח עכ"ל .הכי איתא הסוגיא שם דף מ"ד ע"ב אמר
יתור דריש דא"כ מאי מסיים ואי כתב רחמנא ויצאה ר"ל מוציא ש"ר על הקטנה פטור שנאמ' ונתן לאבי
הו"א היכא וכו' הא לא ידענא דשל אביה אלא מכח הנערה נערה מלא דבר הכתוב מתקיף לה ר"א ב"א
יתור ,אלא ודאי דכונת הש"ס הכי דאי כתב כי יקח טעמא דכתיב הנערה הא ל"ה הוה אמינא אפילו
הו"א דלדידה הוי ,משום דאין משמע הכי מכי יקח קטנה הא כתיב כו' וסקלוה כו' אלא כאן נערה כו'
דשל אביה ,לכן כתב ויצאה דמשמע דשל אביה גם עכ"ל .והנה עפ"ז דבריהם מגומגמים דהא כיון
שזה כונת מהרש"ל שהביא לבסוף ,מ"מ היאך כתב דבתחילה הוה להם מתיבת וסקלוה דא"א בקטנה
דמשמע מהש"ס בהיפך הא לא משמע היפך כמ"ש והיינו אתקפתא דר"א ב"א מהו האי שכתבו ועוד
בפי' הגמרא ,וזה פשוט בכונת הש"ס ודבריו דמוציא ש"ר על הקטנה פטור אי משום דכתיב
וסקלוה כבר כתבו זה ואי משום לאבי הנערה נערה תמוהים וצ"ע ודו"ק.
)שערי עזרא( מלא דבר הכתוב וכדאמר ר"ל כבר דחו זה בגמרא
ומפקינן דלא בא מילת נערה אלא למילף לעלמא
בא"ד דלקמן במסקנא וכו' .לכאורה קושיתם לא וא"כ מה הוסיפו בהאי ועוד וצ"ע וגם בדברי רש"י
קשה ,דהא בש"ס דכתובות ]מו ב[ קבעי מנלן ז"ל י"ל כן שכתב ז"ל ואף על גב דקרא בנערה
831
