Page 830 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 830
Pg: 830 - 26-Back 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
והיה נלע"ד דאיכא למימר עבד עברי יוכיח, בחליצה אינו דין שיוצאה בגט ,וא"כ בטל הק"ו
שאעפ"י שיוצא בשש וביובל אינו יוצא בחליצה, דעביד מיבמה לכך כ' לה ולא ליבמה ,וא"כ אין
וכי פרכת מה לעבד עברי שכן אינו יוצא בסימנים,
תאמר באמה שיוצאה בסימנים ,איכא למימר יבמה להפך הק"ו וק"ל.
תוכיח ,שאינה יוצאה בשש ויובל וסימנים ויוצאה )עבודת הלוי מה"ק(
בחליצה ,א"כ ליכא ק"ו ,וא"ת עבד עברי גופיה
תיתי מק"ו דיבמה ,איכא למיפרך מה ליבמה שכן שם בא"ד מה יבמה אינה יוצאה וכו' .לקמן דף
יוצאה במיתת הבעל לגמרי ,תאמר בעבד עברי י"ד ע"א ,עי"ש דבמסקנא מפיק ליה מנעל ולא גט,
שאינו יוצא במיתת האדון לגמרי ,שהרי עבד עברי
ולא מלה ,וצריך עיון.
עובד את הבן כדתניא לקמן )דף י"ז ע"ב(. )ברית יעקב(
)כתית למאור(
שם ד"ה דאבוה שייך בגוויהו וכו' דאי בעי מסר
שם ד"ה האב זכאי בבתו מפרש בירושלמי וכו'. לה למנוול .כוונתו ליישב קושיית התוס' שהקשו
נראה דהתוספות הרגישו בלישנא דמתני' דנקט דמאי קאמר וכ"ת נילף מבושת ופגם דהא בושת
זכאי דמה זכות והנאה הוא לאב דבשלמא בכסף ופגם גופייהו לא ידעינן שהם לאב אלא מקידושין
דהכסף של האב ניחא אמנם בשטר וביאה מה זכות משום דאי בעי מסר לה למנוול וא"כ מנ"ל דאביה
הוי לאב וע"ז כתבו דמפרש בירושלמי דגם בביאה מקבל קידושיה ,לזה תירץ דאי בעי וכו' כלומר
איכא הנאה לאב .ועכשיו דאיכא לגבי כסף וביאה דהיינו ממאי דמשני תלמודא גופיה ,וה"ק לא נפקא
אין להקשות על שטר דאמרינן דתני חדא אטו תרתי לן בושת ופגם דלאביה אלא משום דאיהו שייך בה
)ועיין להרב פחד יצחק דכ"כ ולהגאון בס' המקנה דאי בעי מסר לה למנוול והשתא דלא קים לן
ע"ש לזה( וגם לפי מ"ש בגמרא לעיל ותני תרתי קידושין שיהיו של אביה א"כ בושת ופגם נמי לא
אטו חדא ומסיק הנך נמי צורך ביאה נינהו וא"כ
נאמר אפילו בשביל ביאה לחודא וכו' לומר זכאי קים לן ודו"ק.
דהנך נמי צורך ביאה נינהו .והרב תוס' יום טוב )ברית יעקב(
בפ"ד דכתו' מ"ד בהך מתניתין דהאב זכאי כתב
דאיתא בירושלמי וז"ל ניחא בכסף ובשטר האב תוס' בד"ה ואין דבר אחר כורתה וא"ת וכו'
זכאי דודאי זכות הוא כשמקבל הכסף לעצמו וכן וי"ל דה"א שפחה כנענית תוכיח ע"כ .וק"ל דהא
שטר מקבל לעצמו ולפחות ראוי לו לצור עפ"י איכא למפרך מה לשפחה כנענית שכן אינה יוצאה
צלוחיתו ובביאה תפטר שא"ל לכשאקנה לך בהך בסימנים תאמר באמה העבריה שיוצאה בסימנים.
יהיה כסף זה עכ"ל .הרי דבירושלמי נקט זכות לגבי ותו ק' במ"ש אח"ז דנעשה יוכיח מאשה ומש"כ וכו'
שלשתן גם בשטר והיינו לצור על פי צליחותו דאיכא למפרך מה להצד השוה שבהן שכן אינם
והתוספות לא הביאו הא דשטר או מטעם דס"ל
דלצור לא חשיב זכות ואמרינן אני חדא אטו תרתי יוצאים בסימנים.
או כמ"ש דהנך נמי צורך ביאה נינהו .ורש"י ז"ל )פחד יצחק(
כתב בכתובות ]מו ב[ למ"ש בגמרא דבושת ופגם
לאביה משום דאי בעי מסר לה למנוול ופי' רש"י בא"ד וא"ת וכו' וי"ל דהוה אמינא שפחה
לקדשה נוטל ממון ומסרה למנוול לקדשה בביאה כנענית
והיינו קרוב למ"ש בירושלמי. תוכיח וכו' .הקשה מוהריב"ל ז"ל דנעביד ק"ו
)לאברהם למקנה( לאמה העבריה מיבמה .ונימא ומה יבמה שאינה
יוצאה בסימנים ושש ויובל ,יוצאה בחליצה ,עבריה
שיוצאה בשש וסימנים ויובל ,אינו דין שיוצאה
בחליצה ,ותו ליכא למימר אשה תוכיח וצ"ע עכ"ל.
830
