Page 827 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 827
Pg: 827 - 26-Back 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
דויצאה והיתה לא מצי שתיק דאיצטריך לשאר אבל שאר דברים הין ולזה היה ר"ת עושה הרשאה
דרשות ע"כ וא"כ איך מקשה דלישתוק מההיקש בשאר דברים חוץ מתבואה וכלים ותו לא מידי.
)באר מים חיים( דלא מצי שתיק )ועיין להרב ע"י לקמן )ד"ה( מ"ש
שם הרב ע"י בכונת הש"ס במ"ש לא לכתוב רחמנא
בשטר וכו' ולזה הוא היה מכיון גם הכא ודוק ועיין בא"ד וכן היה רגיל ר"ת .עיין מ"ש הרב שפתי
כהן בח"מ סי' קכ"ג ס"ק כ"ט ועיין תשו' להרב נשמת חיים.
)לאברהם למקנה( מוהרשד"ם ח"מ סי' ש"ה דף רי"ח דכתב היכא
דקאמר והיה אומר ר"ת ולא קאמר ואומר ר"ת
בא"ד וכן משמע מכסף מקנתו וכו' .וקשה דהא נראה שלבסוף חזר בו וכ"כ וכן היה רגיל )וע'
לקמן ]ח ,א[ הך דרשה דמכסף מקנתו דממעט להרמ"ז בספרו הנחמד במ"ע ד"ס ע"ג.
)לאברהם למקנה( חליפין לא נאמר אלא לרב ששת דס"ל דממעט
חליפין לא נאמר אלא לרב ששת דס"ל דפירי עבדי
חליפין ,אבל לרב נחמן דס"ל דפירי לא עבדי בא"ד אמאי אצטריך קרא למימר ,עוד קשה היכי
חליפין אצטריך מכסף מקנתו למעט תבואה וכלים פריך למאי איצטריך מכסף מקנתו ,דהא איצטריך
היכא דלית בהו שוה פרוטה ,וכיון דהתם הוי דלא לומר דבעלמא הנכרי קונה בחליפין וכמ"ש התוס'
כהלכתא ,איך היה רגיל ר"ת לשלוח הרשאה ביד לעיל בסמוך דדייקינן דבעלמא נכרי קונה בחליפין,
נכרי .ונראה דר"ת לא מההיא דלקמן אמרה ,אלא ועם מה שכתבתי למעלה דהסברא מחייבה שהנכרי
מסברא אית ליה ,והנכרי קונה בחליפין בשאר קונה בחליפין ,ניחא דלא איצטריך קרא להכי ,אבל
עניינים משום דכסף וחליפין דמו אהדדי ,וכלהו הוי כבר כתבתי דחייה למעלה .ועוד נראה שאם כל
מטעם כסף ,ומהך טעמא היה רגיל לשלוח הרשאה כוונת הכתוב היתה לכך היה ראוי לכתוב בהדיא
וכו' .אך קשה שהטור בחושן משפט סימן קכ"ג שהנכרי אינו קונה העבד עברי בחליפין והוה דייקא
והמרדכי בפרק מרובה ]סימן עא[ כתבו בשם רבנו דהא בעלמא קונה בחליפין קרקעות ושאר דברים
תם שהיה נוהג לשלוח הרשאה מדקאמר מכסף אבל כיון דקרא לא הזכיר אלא מכסף מקנתו,
מקנתו וכו' ,והנראה יותר דרב נחמן ורב ששת ומשמע בכסף הוא נקנה אבל אינו נקנה בחליפין הא
דלקמן לא פליגי אלא אי פירות עבדי חליפין ,אבל בעלמא נקנה בחליפין הוה ליה הך דיוקא במעוט
דמעוט. כו"ע מודו דהנכרי קונה בחליפין.
)עצמות יוסף( )עצמות יוסף(
בא"ד אמאי אצטריך קרא למימר ,הקשה הרב בא"ד וכן משמע מכסף וכו' ,תו הקשה הרב ז"ל
ז"ל עוד קשה היכי פריך למאי אצטריך מכסף וז"ל עוד כתבו וכן משמע מכסף מקנתו וקשה דהא
מקנתו דהא אצטריך לומר דבעלמא הגוי קונה לקמן הך דרשה דמכסף כו' דממעט חליפין לא נאמר
בחליפין כו' עיין שם ונראה דלא דק דהא מה כו' דפרי עבדין חליפין אבל לר"נ כו' לא עבדי
שהקשו התוס' הוי הכי דרב יוסף אמר מנא אמינא חליפין אצטריך מכסף כו' למעט תבואה וכלים
לה כו' דתניא מכסף מקנתו ואינו קונה כו' האי דלית בהו שוה פרוטה וכיון דהתם הוי דלא כהלכתא
תבואה וכלים כו' אלא לאו כו' ומאי ניהו חליפין איך היה רגיל ר"ת לשלוח כו' ותמיה לי איך נכנס
א"כ משמע מיניה דאי לאו האי קרא דמכסף מקנתו הרב בזה דהא ר"ת אתי בכוליה עלמא אפילו לרב
לא הוה מצי לומר דאינו נקנה בחליפין וע"ז הקשו ששת דממעט חליפין לא ממעט אלא תבואה וכלים
התוס' ז"ל כיון דפשיטא לן דאשה לא מקנה כו' וכ"ש לרב נחמן דס"ל דפרי לא עביד חליפין אפי'
אמאי אצטריך מכסף מקנתו למעוטי חליפין ומה לדידיה נמי דוקא פרי וכלים לא עבדי חליפין אבל
נעל עביד חליפין א"כ לכ"ע דוקא תבואה וכלים לא
שהרב תירץ הן דברים שאין להם שיעור.
827
