Page 819 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 819
Pg: 819 - 26-Back 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
בכסף האמת אתם דגבי עפרון כתיב נתתי כסף
השדה ,אבל במתניתין דעבד עברי בד"ה הואיל וכל בא"ד ,השדה אשר קנה אברהם בחזקה או
קניינו בכסף וכו' כתבו התוס' דכותי לא קני בשטר בשטר .יעויין באורה"ח עה"ת בראשית כג יט –כ
אלא בכסף דוקא ,ונראה שאינו סותר למאי דכתבו אם נשלם קנין אברהם ע"י חזקה.
כאן ,דודאי האמת שכל קניינו של כותי הוא בכסף
דוקא ,אלא דמשמעותיה דקרא דהשדה אשר קנה בא"ד משום דבעי לאתויי קנין דשדה ע"כ.
אברהם איכא למשמע בשטר או בחזקה .ומלשון מקשים דהוה להו להתוס' ז"ל להקשות אמאי לא
הכתוב איכא למטעי ,ואם הדין מחייב שאינו קונה מייתי מקרא שמפורש בתורה ]בראשית לג יט[ ויקן
הכותי בשטר הוא מטעם אחר ,לא מלשון הכתוב .את חלקת השדה וגו' במאה קשיטה ,והוה מייתי
קנין דשדה ע"כ .ונלע"ד דאי מהתם אימא שאני
)עצמות יוסף( דבגוי שכל קנינו בכסף ,וכמ"ש התוס' ז"ל לקמן
)דף כו א ד"ה אמר קרא וכו'( .ועוד דאי מהתם י"ל
ואני אומר שדברי הרב הרש"ך ז"ל פשוטים ובודאי ויקן את חלקת השדה וגו' במאה קשיטה אחר שהיה
הבין כוונת השואל שדברי התוספו' סתרן אהדדי שם חזקה נגמר הקנין במאה קשיטה ,וכעין שכתבו
וכן השיב איני רואה בדבריהם שום סתירה .והענין התוס' ז"ל דאי מקרא דגבי עפרון הוה אמינא ההיא
הוא דודאי כל קניינו הוא בכסף ולא בשטר ומשום קנין בחזקה וכו' ,וכעין זה י"ל הכא ההיא קנין לא
הכי אין להביא ראיה מאברהם שקנה בכסף מגוי היה עיקרו במאה קשיטה אלא בחזקה .אלא דקשה
לישראל הקונה מחבירו אפילו אם נאמר שאברהם על התוס' ז"ל אמאי דחקו אנפשייהו ,דאי מקרא
לא קנה אלא בכסף דוקא ולא בשטר או בחזקה .וכל דגבי עפרון הוה אמינא ההיא קנין בחזקה לישנו
שכן אם נרצה לומר שאברהם קנה בשטר או בחזקה כמו שתירצו לקמן )דף כו( .וכבר נשאל בזה
שאעפ"י שגוי קניינו בכסף ישראל הקונה מן הגוי מוהרש"ך ז"ל בתשובה ותירץ דכיון דילפינן קיחה
וכו' להך מילתא ,מה לי גוי מה לי ישראל ,ולקמן כל שכן דקניינו בשטר או בחזקה וזה פשוט.
)אמרי בינה( כוונת התוס' ז"ל דלא מיבעי אי אמרינן שקנה
אברהם בשטר או בחזקה דליכא הוכחה ,אלא אפילו
בא"ד שם .לקמן דף כ"ו ]ע"א[ תוס' ד"ה אמר אם תמצי לומר בכסף י"ל שאני גוי דכל קנינו בכסף
קרא הקשו אמאי לא מייתי מקרא דעפרון עי"ש .יע"ש .ונראה דלפי זה על דרך זה י"ל ג"כ על קרא
וקשה ומאי קושיא דאי מייתי מהך לחוד הו"א דקנה דויקן את חלקת השדה .דלא מיבעי אי אמרינן
בשטר כמו שכתבו הכא .וי"ל דמה שכתבו הכא לאו שקנה יעקב בשטר או בחזקה וזה היה עיקר קנינו,
דחייה אלימתא היא דודאי במה שהוזכר בה קנה ,ואחר כך נתן לו מאה קשיטה ,אלא אפילו את"ל
וכהאי גוונא ילפינן לקמן גבי אמה העבריה בדף י"ד במאה קשיטה י"ל שאני גוי דכל קנינו בכסף.
]ע"ב[ דנקנית בכסף מדמגרע מפדיונה עי"ש ועמ"ש לעיל עמ"ש הש"ס אי נמי שדות בכסף וכו'
ברש"י .אע"ג דאיכא לדחויי דנקנית בשטר והגרעון בס"ד.
)כתית למאור( הוא מכסף ודמים בעלמא שנמכרה לו ולא קנין.
וא"כ התם נמי הו"ל לאתויי קרא דעפרון או לפחות
שניהם כדהכא ,כיון דקרא דעפרון הוא דאורייתא .שם ד"ה דאסר וכו' והרי וכו' ,פירוש דא"כ הרי
ותירצו דהתם לא מצי לאתויי מדעפרון כלל .אבל הוא אוסרה על עצמו .וכי היכי דלא תקשי לימא
הכא לא שייך למימר דהני מילי נכרי דהא גזירה בהדיא מקודשת לעולם ,לכן כתבו ופשטא וכו'.
)מקור חיים – מאימראן( שוה היא .ועוד דאנן הכא אלישנא דקיחה אקרי קנין
הוא דילפינן .ועיין מהרש"ך ח"ב.
)מקור חיים מאימראן(
819
