Page 837 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 837
Pg: 837 - 27-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
ונראה דעיקר קושייתם קאי אשינוייא דאביי
דף ד ע"ב דמפרש רישא דקרא לבגר דאיילונית ,קשה שפיר
דלידרוש רישא דקרא בנערות דאשה דעלמא ,והדר
בבגר דאיילונית .וכן היא הקושיא בחידושי הרא"ש בגמ' ולמר בר רב אשי דאמר ולאו הוא דאמרי'
מילתא דאתי' .ופרש"י ז"ל אמאי תקשי ליה אי עי"ש ודו"ק.
)מקור חיים -מאימראן( אשמעינן קרא בגר דאילונית דתיפוק ביה .כדי
להבין את דברי רש"י יש להקשות בתלמוד ולומר
שם ד"ה דלא אתיא וכו' ,הא אמרינן גבי סריס שזאת אינה קושיא למר בר רב אשי ,לפי
עד שיהא בו כלן ומסתמא ה"ה באיילונית וכו' .שכשהתקיף מר בר רב אשי ,התקיף לפי דעת
כנראה מדבריהם ז"ל שאם היו בו כלן ,הוי התרצן ,ומ"מ הוא סובר ומודה במילתא דאתיא,
איילונית אף בעודה קטנה ,והוא דבר תימא ,שלא והשבנו על זה אם אמת שסובר כך ,כשתירץ לא
מצינו בגמרא סימני אילונית עד שתהיה בת נצרכה היה לו לתרץ מילתא דאתיא וכו' ,ועל זה
עשרים ,והביאו הרמב"ם ז"ל בפ"ב מהלכות אישות אמר רש"י ומאי מקשה ליה ,ר"ל בשלמא אם היה
)ה"ג( .עוד יש לדקדק שהתוספות הקשו מרב הונא ,משיב מילתא דאתיא בק"ו ועתה יבא בטוב ,ומאי
אבל רבי יוחנן אמר אפילו באחד מהן ,ומאי מקשים תקשי ליה מר בר רב אשי ,מה קושיא אתה מקשה
התוספות למר בר רב אשי דאפשר לו לתרץ ולומר לסד"א על שהביא הפסוק ואשמועי' בגר דאילונית
דאיהו סבירא ליה כר' יוחנן .ונראה דהתוס' מקשים דתיפוק ביה הא מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה
לדברי הכל כיון דמר בר רב אשי קרא יתירא דריש ,קרא .עכ"ל מהרי"ב ז"ל.
)חידושי מהר"י בירב( ע"כ צריך לתרץ הך קרא בין לרב הונא בין לרבי
יוחנן וק"ל.
ולענין הלכה הדבר ברור שאין מחזיקין אותה שם ולמר בר רב אשי וכו' ,פירש רש"י הא אמרינן
באיילונית עד שתהיה בת עשרים ,וכדאיתא פרק וכו' ומאי תקשה ליה אי אשמעינן קרא בגר וכו'.
יוצא דופן )נדה מז ,ב( ,ודברי התוס' צריך לדחוק כונת רש"י היא דהוקשה לרש"י מאי פריך סתמא
ולומר דהכי קאמר דאפילו אם תמצי לומר דבעודה דתלמודא למר בר רב אשי הרי הוא הקשה כפי
קטנה צריך שיהיו בה סימני איילונית ,מ"מ צריך דברי אביי דאמר דאתא קרא לאשמעינן דיוצא
דסלקא דעתך אמינא דלא תיפוק הקשה לו דהיכי שיהיו בה הסימנים כלן.
)עצמות יוסף( ס"ד לומר והא קל וחומר הוא ואם כן הקשה לפי
דבריו ומאי מקשה ליה תלמודא .לזה פירש רש"י
שם בא"ד עד שיהא בו כולם וכו' הוא הדין דסגנון הקושיא דמקשה ליה תלמודא הוא באופן
באיילונית ,פירוש וכיון דבעי כולם א"כ אחד זה ,אנה"נ דשפיר אקשי ליה למאי דאמ' סד"א ,אבל
מהסימנים הוא שתהיה בת כ' ולא הביא ב' שערות אי לא היה אומר אביי סד"א אלא לא נצרכא אלא
ואיך קרי לה הכא איילונית בקטנות .ובספר עצמות לבגר דאילונית ותו לא ,מאי הוה מקשה לי' דהרי
יוסף כתב ,כנראה מדבריהם שאם היו כולם הוי מדהוצרכ' הוא לאוקומי באנפי אחרינא משמע
איילונית אף בעודה קטנה ,והוא תימה וכו' עכ"ל דאפילו דלא הוה אמ' ס"ד היה קשה לו ומאי הקש'.
ע"ש .גם הרב משנה למלך בפרק ד' דהלכות עבדים וזהו שאמ' רש"י מאי תיקשי ליה אי אשמעינן קרא
)ה"א( תמה ג"כ עי"ש .ולא אוכל להבין דבריהם בגר דאילונית דתיפוק ביה כדאמר.
)מעשה חייא( בדברי התוס' ,דא"כ קושית התוס' לא קשה כלל,
ודו"ק.
)מקור חיים -מאימראן( שם ולמר בר רב אשי וכו' ,ואין לפרש דק"ל
לתלמודא אמאי מתקיף לי' ]מר בר[ רב אשי דמאי
837
