Page 839 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 839
Pg: 839 - 27-Back 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
)עצמות יוסף( שם יע"ש הא אמרינן דלהכי נחית קרא למעוטי
היכא דיהבה איהי לדידיה ולגי' הספרים דגרסי ולא
שם ואי כתב ויצאה חנם וכו' היכא דיהבה וכו' .כתיב כי תלקח והיא גי' התוס' שהביא מהרש"א ז"ל
וקשה היכי שמעינן זה מכי יקח ,הא כי יקח אצטריך לעיל יע"ש ניחא .ויש ליישב בעד מהרש"ל ז"ל
למעט היכא דאמר הריני אישך וכו' ,דכי יקח כתיב דר"ש לטעמיה דס"ל בעלמא דדרשינן טעמא דקרא
וה"ק מ"מ אמרה תורה כי יקח לדיוקי מינה ולא כי ולא שיקח את עצמו ,עיין.
תקח למימרא דכי יהבה איהי לדידיה דלא הוי
)עצמות יוסף( קידושין ואמאי לא הוי קידושין והשיב לפי שדרכו
של איש לחזר וכו' ומיהו כבר כתבנו לעיל בריש
שם ה"א היכא דיהבא איהי לדידיה וקידשתו .פרקין דליתא לגי' מהרש"ל ז"ל מטעמא אחרינא
כתבו התוספו' פי' בקו' שאומרת הרי אתה מקודש יע"ש.
)שורש ישי( לי וקדשה וכו' .נראה דפשטא דשמעתין משמע כפי'
הקו' חדא לישנא דיהבא איהי ממש ועוד לישנא
דקדשתו ולפי' התוספו' הול"ל ואיתקדשא .ומה רש"י ד"ה כי יקח וכו' והצריכה הכתוב גט וכו'
שהקשו דאינו נופל לשון קידושין באיש לאו עכ"ל .הוכרח לזה לפרש מאי דאיצטריך הש"ס
קושיא ,דלישנא דמקודש פשוטו מיועד ומיוחד לו לאתויי סיפיה דקרא דוהיה אם לא תמצא חן וכו'
כמו שכתבו התוספו' עצמם לעיל דף ב' ע"ב בדבור וטעמיה דהש"ס גופיה צ"ל משום דאיכא למימר
המתחיל דאסר לה אכ"ע וכו' אי נמי נפקא מינה דנהי דכסף מהני להתירה לו מאיסור פנויה מ"מ לא
היכא דאמרה הרי אתה קנוי לי או הרי אתה אישי מהני לאוסרה לאחרים דלאו קנין גמור כ"כ הוא
ובעלי וארוסי ולשון קידושין לאו דוקא כמו שכתב מיהו ק"ק א"כ דילמא הא דהצריכה גט לא קאי אלא
בעל עצמות יוסף .ומה שכתב בעל עצמות יוסף אובעלה דהיינו ביאה ויש ליישב.
)שורש ישי( דהיינו הא דהוקשה להו בתר הכי ומשום הכי כתבו
וצריך לומר ,לא נהירא חדא דכוונת התוספו' וצריך
לומר נמשך לפי פירושם כמו שכתב בלחם אבירים ,שם ד"ה נקנית בכסף ,מכסף מקנתו עכ"ל.
ועוד דכי נמי כוונת התוספו' היא זו אין זו קושיא לכאורא קשה דהא המעיין לקמן דף י"ד ע"ב יראה
לרש"י ז"ל דנפקא מינה לבוגרת דאין אביה מקבל דנ"ל דאמה נקנית בכסף מוהפדה .וי"ל דדעתו
כמ"ש התוס' שם וז"ל וא"ת אמאי אצטריך והפדה קידושיה ויהבא היא לדידיה הוו קידושין.
לענין כסף לישתוק מיניה ונילף עבריה מע"ע
)אמרי בינה -מהד"ב( הנמכר לישראל וע"ע הנמכר לישראל מע"ע
הנמכר לגוי מג"ש דשכיר שכיר .וי"ל אה"נ אלא
שם כתב רחמ' כי יקח ולא כי תקח ע"כ .יש אצטריך לדרשה אחרינא לגרעון כסף עכ"ל .הרי
מקשים לעולם אימא לך דהיכא דיהבא היא לדידי' לך דלעיקר הקנין דכסף לא אצטריך דילפינן
וקדשתו דהוי נמי קידושין והא דלא כתיב כי תקח מנמכר לגוי דכתיב ביה מכסף מקנתו ,ובזה ניחא
משום דדרכו של איש לחזר ואין דרכה של אשה דל"ק דלבעי שני פרוטות באשה אי הוה ילפינן
לחזר כדאמר ר"ש לעיל ריש פירקין ולק"מ דהכא מאמה ואמאי לא קמשני תלמודא הכי על קושיית
מיתורא דקרא קדריש ולא הו"ל למכתב כי יקח הא למ"ל קרא אלא ודאי כיון דעיקר הקניין הוא זה
כלל אלא דלהכי כתביה דנחית לדיוקא למימרא דגמרינן מאמה ולא דבר אחר דהא דכתיב בו והפדה
דדוקא כי יקח אבל לא כי תקח ופשוט .אבל אי לא בא לעיקר קניינו אלא לב' פרוטות אבל עיקר
קשיא הא קשיא דמאי ק"ל לר"ש לעיל מפני מה קניינו ה"מ למילף מכסף מקנתו לק"מ ,אבל התוס'
אמרה תורה כי יקח ולא כי תקח כגי' מהרש"ל ז"ל דכתבו פירכא זו הוא לפי מאי דכתבו דתיפוק ליה
839
