Page 844 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 844
Pg: 844 - 27-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
שם ואקיש נמי יציאה להויה .קצת קשה דאיך וכו' מה יציאה בשטר וכו' נימא מה שטר שמוציאה
אפשר להקיש כך ,דהא ע"כ מדאצטריך קיחה עד שיהא בו שו"פ אף שטר הויה עד שיהא בו שו"פ
לגזירה שוה לקנין כסף ,תקשי אמאי לא ילפינן בקל ואין לו' בזה אין משיבין על ההקש דזה גופיה נלמוד
וחומר מאמה כדלעיל ,אלא ודאי משום דאעיקרה מההקש דאין הקש למחצה וי"ל וק"ל ,ולפי מ"ש
דדינא פירכא ,דמה לאמה שכן יוצאה בכסף ,א"כ התוס' לעיל בד"ה ואשה בפחות וכו' כתבו על
ע"כ אשה אינה יוצאה בכסף .וי"ל במה שכתבו איסורי הנאה כשר א"ש ומשו"ה ונתן בידה לומר
התוס' לעיל )דף ד ע"ב ד"ה כתב( דעיקר קרא
אצטריך דאפילו בכסף בעינן נתן הוא ואמר הוא, דבנתינה תליא מלתא וק"ל.
ועיקר קידושי כסף ודאי דיכולין ללמוד בקל )עבודת הלוי -מה"ק(
וחומר ,וכן קרא דויצאה חנם לדרשה דהכסף לאב
הוא דאתא ,ולא לעיקר קידושין ,ודו"ק .ועיין לקמן שם מה לכסף שכן פודין בו הקדשות וכו'.
]וקשה[ היה יכול לקיים הק"ו ולומר ביאה תוכיח
בסמוך מה שכתבנו עוד בזה. שאין פודין וקונה באשה שטר נמי אע"פ שאין פודין
)מקור חיים -מאימראן( יהי' קונה באשה .וי"ל דה"א מה לביאה שכן קונה
ביבמה כסף תוכיח מה לכסף שכן פודין ביאה תוכיח
שם ואקיש נמי יציאה להויה .יש מי שהקשה דאי וחזר הדין לא ראי זה כראי זה הצד השוה שקונין
איפשר לומר דנימא דאשה יוצאה בכסף שהרי בעלמא ביאה ביבמה כסף בקרקעות אף שטר
אמרנו דלא אצטריך כי יקח דהרי מקל וחומר אתי שקונה בעלמא באמה יקנה באשה .ויש להקשות
אשה נקנית בכסף שאמ' אלא משום דאיכא למיפרך למה הצד מה לצד השוה שכן הנאתן מרובה כסף
שכן יוצאה בכסף והרי מדאצטריך קרא דכי יקח וביאה הנאתן מרובה אבל שטר קדושין אין בו
משמע דאין אשה יוצאה בכסף .וטעות הוא בידו הנאה וכו' .והתלמוד שלא האריך בזה לפי שעד
דהרי בלאו האי פירכא איכא למימר כמו שאמרו עתה מביא חדא מחדא ר"ל כסף מביאה או ביאה
התוס' שכן יוצאה בשש וסימנים אלא שהגמרא מכסף ושטר מכסף או מביאה .ולא יכול והוצרך
הביאה הפרכא הזאת כמו שאמרו התוס' משום להביא פסוק קיחה לכסף ובעלה לביאה והקש
דשייכא האי פירכא נמי בשפחה כנענית .וליכא לשטר ואחר זה למטה אומר התלמוד חדא מחדא לא
למימר דאכתי אמאי אצטריך קרא דכי יקח אתיה ליתי חדא מתרתי ר"ל לא תחשוב שמה
לאשמעינן דאשה נקנית בכסף אימא דאתי בקל ש]ה[באתי הפסוקים שאין צריך אותם שיבא במה
וחומר משפחה כנענית אלא משום דאיכא למיפרך הצד ,דאפילו חדא מתרתי במה הצד לא אתי כמו
שכן יוצאה בכסף וכו' .דאיכא פירכא אחריתי מה
לשפחה שכן נקנית בחזקה ומצד השוה נמי ליכא שאפרש לקמן.
מאמה העבריה ושפחה כנענית דאיכא למיפרך שכן )חדושים קדמונים(
אין קנינם לשום אישות. שם מה לכסף שכן פודין בו הקדשות ומע"ש.
)מעשה חייא( וא"ל דתהא אשה נקנית בכסף מק"ו דהקדשות
ומע"ש ומה הקדשות ומע"ש שאינו נקנה ונפדה
שם ואקיש נמי יציאה להויה וכו' אף יציאה בשטר נפדה בכסף אשה שנקנית בשטר אינו דין
בכסף ,יל"ד דאי עבדינן האי הקש ונימא דאשה שנקנה בכסף ואפשר דהו"א דיו לבוא מן הדין מה
יוצאה בכסף א"כ והפדה דכתב רחמנא באמה התם שוה כסף דקרקעות אינו מועיל ה"ה קנין אשה
העבריה דמינה ילפינן דאמה יוצאה בכסף ונקנית ואנו מרבים באשה אפי' שוה כסף דקרקעות.
בכסף כמ"ש התוס' לעיל בד"ה מעיקרא דדינא וכו'
)לאברהם למקנה(
844
