Page 846 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 846
Pg: 846 - 27-Back 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
)חיי אריכי( לקידושין מה"ק כת"י( .וי"ל דהו"א מילתא דאתיא
בקל וחומר טרח וכתב לה בגזירה שוה או בהיקש
שם אמר רב הונא חופה קונה מק"ו כו' .כתב וכמ"ש ,דלא כיד מלאכי סימן תי"ט ע"ש .ועוד י"ל
הבע"י וז"ל יש לדקדק דתהא האמה נקנית בחופה דאצטריך היקשא לדברים אחרים ,כההיא דריש
בהיקשא דאחרת ונר' דלא מקשינן בהך היקשא פרק האיש מקדש )להלן דף מא ע"א וע"ב (.דשליח
אלא מאי דכתיב גבי אחרת בהדיא אבל לא אתקש
במאי דאתיא בק"ו עכ"ל .ואני אומר שהקושיא קו' איתיה בקידושין בכמה דוכתי ,וק"ל.
חזקה והתי' חלוש דאמאי לא ילפי' בהאי היקשא )מקור חיים -מאימראן(
מידי דילפי' ליה בק"ו והא בכל התורה למדין מן
הלמד ובקדשים דוקא הוא דאיבעיא לן באיזהו שם לא לכתוב רחמנא בשטר וכו' .מהיקשא לא
מקומן אי דבר הלמד בק"ו חוזר ומלמד בהיקש אבל מצי שתיק ,דהא איצטריך לכמה דברים בפרק
בחולין ליכא לספוקי בהא מידי וא"כ מה נשתנה האיש מקדש )מח ,א( וגם הך דקאמר בסמוך לא
היקש זה משאר היקש גם אין לומר דאה"נ דלר' לכתוב רחמנא בכסף וכו' ,לא מצי שתיק מקרא
הונא אמה העבריה נקנית בחופה דזה לא נמצא דכסף ,דהא איצטריך לצריכות דלעיל ,אבל הכונה
מעולם גם אין לומר דרב הונא לא דריש הך היקשא היא מאי דפרישית לעיל בדברי הברייתא באומר
ואמה העבריה דנקנית בשטר מפיק לה מלא תצא והלא דין הוא וכו' ,כלומר שלא היה לו לתנא
כצאת העבדים כדלקמן דף י"ו ע"א דהתם בהדיא להזכיר הך למוד מן הכתוב כלל ,אלא בק"ו לחודיה
רב הונא הוא דדריש לה להך היקשא ונר' לומר נפקא ,והיינו דפריך לא לכתוב רחמנא בשטר,
דתרי רב הונא נינהו וכמ"ש בעלי הכללים ורב הונא כלומר לא בעי התנא למילף שטר מקרא דמק"ו
דהכא ס"ל כרב חסדא דהתם דלא דריש לה להך
נפקא ליה ,כן נראה לי.
היקשא. )עצמות יוסף(
)עוד יוסף חי(
שם לא לכתוב רחמ' בשטר וכו' ע"כ .ק"ק הא
שם רב הונא אמר חופה קונה מק"ו וכו' .מכאן אמרי' לעיל בסמוך דאי לאו הקישא הוה ממעטינן
הק' פקודת המלך על הרמב"ם בפ"ג מה' אישות שטר מוכתב דבכתיבה מתגרשת ואינה מתקדשת
דחשיב קידושי אשה בכסף בשטר ובביאה ולא בכתיבה) .א"ה ,ואין לומר דהכי קפריך לא לכתוב
הזכיר חופה משמע לא פסק כר"ה ע"ש ועיין רחמ' לא הקישא דויצאה ולא מיעוטא דוכתב דהא
להצל"ח בחי' לפסחים שכ' דדרכו של הרמב"ם בלא"ה איצטריך וכתב למעוטי חליצה עיין בשיטה
שאינו כותב רק מה שמפורש באיזה מקום בכולי שלא נודע שמה .תו קשיא לן דמאי פריך נימא
תלמודא או בתוס' ספרא וספרי ומכילתא אבל אם דאיצטריך הקיש' לשטר דקידושין דבעינן לשמה
הביאו הגמ' מהוכחה או מאיזה דיוק גם הוא אינו
כותבו כנודע למי שרגיל מעט בספרו ע"ש ולפ"ז כמו גט כדאיתא לקמן דף ט' ב' יע"ש וי"ל(.
)שורש ישי(
י"ל דמצד שהיא מהוכחה דק"ו להכי לא כתבה.
)חדות אליהו( שם מה להנך שכן הנאתן מרובה .קשה לעיל
דקאמר מה כסף שאין מוציא ומכניס שטר שמוציא
רש"י בד"ה שטר שאין פודין בו הקדשות אם אינו דין שמכניס ,מה לכסף שכן הנאתו מרובה ,י"ל
כתב לגזבר שטר של מעות פדיון הקדש וכו' .ק' דכל זה אשים בק"ו מה כסף שאע"פ שהנאתו
דמאי דאימעיטו שטרות היינו אם פודה ההקדש מרובה אינו מוציא אפי"ה מכניס שטר שאע"פ
בשטח"ו שיש לו על אחרים אבל אם מתחייב הוא שהנאתו מועטת מוציא אינו דין שמכניס ודו"ק.
846
