Page 850 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 850
Pg: 850 - 27-Back 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
לעולם ,דאפילו ימכור אותה אסורה בבית אביה בא"ד וא"ת אמאי לא הוי גט וכו' וי"ל וכו',
בכל מקום לעולם .אין זה אמת ,דאם פירושו כך ונראה לתרץ רש"י דהיאך יאמר דהוי גט משום דאי
הוא לא יוצדק פירוש זה על לשון התוספות שכתבו מת אביה יכולה לכנוס לביתו דלמא מתה היא ולא
בלשונם בזה הלשון ,אם מת אביה יכולה היא ליכנס אביה והוי כל ימיה נאגדת ביה משא"כ אם אמר ל'
לבית ושוב אינה נאגדת בו דלאחר מיתת אביה לא יום .י"ל דלא חייש למיתה שתמות הי' קודם אבל
חשיב בית אביה וכו' ,דלשון זה מורה באצבע דעל אם אמר לעול' א"כ בוודאי רואין דדעתו דנאגד'
הבית ממש קאי דהיינו אסר עליה הבית שהיא של לעולם דאם חייש למיתת אביה א"כ הוי לחוש
אביה ,דאי אמרת על בית אביה דהיינו על כל מקום
שידור אביה קאי ,א"כ הכי הו"ל להקשות בקיצור שתמות היא קודם.
אם מת אביה תהיה מותרת הואיל ולא נשאר בית )רמת שמואל(
אב .ועוד מדמייתו ראיה מנדרים ]שם[ מקונם
לביתך וכו' ,משמע דגם כאן דומיא דשם איירי, בא"ד דבית אביה קרוים כל יוצאי חלציו וכו'
וכמו דהתם ודאי דעל החצר קאמר ,דפירושו הוא עכ"ל .וממכרו לא ק"ל דמ"מ בית אחרת שדר בה
דהאומר קונם ביתך כאומר בית זה קאמר שהיא מקרי בית אביה אחל עליה היום התנאי ועיין
ביתך ולכך כי מכרו מותר ,וא"כ גם כאן דומיא להמש"ל .ועוד היה נ"ל דממכרו לא ק"ל דחוזר
דידה ודאי הכי הוא האומר בית אביך הוי כאומר ביובל ונקט תנא דברייתא בבא דע"מ שלא תלכי
בית אביך שהוא דר בה לעת עתה קאמר ,וא"כ הרי לבית אביך לזמן שהיה היובל נוהג אלא שזה דוחק
כשמכרה ודאי תהיה מותרת ,וא"כ למה לא יקרא
כריתות הואיל ואם מכרה מותר ,וצריך לי עיון ומ"ש הוא הנכון.
)משמרות כהונה(
ודו"ק.
)חדד ותימא( בא"ד שהרי אם מת אביה וכו' ,הא דלא נקטו או
מכרו כמו ההיא דנדרים שהביאו שאמר מת או
בא"ד אעפ"י שמת אביה כדמוכחי קראי עכ"ל. מכרו ,ואפשר לו' משום דהכא אם מכר אביה את
עיין בהרא"ם שם שהכריח לומ' כן ממאי דק"ל איך ביתו והוא דר בבית אחרת נהי דיכולה להכנס להך
תמר הצדקת עשתה מעשה כזה ותי' שבשע' שנשא' ביתא דמכר מ"מ אינה יכולה להכנס לאותו בית
לער ואונן קטנה היתה ואביה היה מת ומיאנה שדר בו אביה דשייך בו תנאי דע"מ שלא תלכי
בקדושין ההם ומש"ה הותרה לחמיה עש"ב .והק' לבית אביך לעולם ,לכך לא נקטו אלא אם מת אביה
לי החו"ש מהר"ר מאיר גדיליא נר"ו שליחא
דארעא קדישא חברון תובב"א משם החו"ש רב וכו' וק"ל.
ועצום מהר"ר יהודה הכהן מהאנא ז"ל מהא דאמרי' )עבודת הלוי(
ביבמות דף ק"ז ע"ב תני רמי בר יחזקאל מיאנה
בבעל מותרת לאביו ביבם אסורה לאביו וא"כ תמר בא"ד וי"ל דבית אביה קרויים כל יוצאי חלציו
מכיון דשמיאנה באונן שהוא היבם נאסרה ליהודה. של אביה וכו' .לקוצר דעתי לא ידעתי מה נענה
ול"נ דלק"מ דהתם איסורא בעלמא הוא דאיכא למה לא יקרא גט כריתות הואיל ואם ימכור אביה
ומדרבנן הוא דעבוד הרחקה וכדפירש"י התם החצר תהיה מותרת ליכנס ,דומיא דקונם לביתך
דמפני מראית העין דמשעת נפילה דאהנו קדושי שאיני נכנס שאם מת או מכרו מותר ]נדרים מ"ו
ע"א[ ,וגם כאן אם מכר אביה החצר אינה נקראת
קמא למיפל קמי יבם נראית כלתו של חמיה. עוד בית אביה ומותרת ,ולמה לא הוי כריתות .ואם
)עוד יוסף חי – מה"ב( אמור נאמר דפירוש האומר על מנת שלא תלכי
לבית אביך היינו על אביו קאי ,דהיינו לאו על
החצר אלא כל מקום שילך אביה שם ביתו ואסורה
850
