Page 853 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 853
Pg: 853 - 27-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
עצמו הכא נמי לא שנא כן נראה לי .ומיהו מתשובת
שם נעשה כמי שנתנה היא ואמרה היא וכו' .הרשב"א ז"ל תשובה תרי"ג והביאה שלטי
מכאן קשה למ"ש הרב בשיטה מקובצת במציעא הגבורים ז"ל בשמעתין נראה כדעת הרא"ש ז"ל
ד"ל ע"א דהיכא דתני אבל לא אמרי' נעשה והכא עיין שם.
)אמרי בינה( אמרי' נעשה אע"ג דתני אבל בסיפא דמילתיה ויש
ליישב.
)משמרות כהונה( שם ספקא היא וחיישינן מדרבנן ע"כ ,מוהרי"ל
ז"ל בס' זרע יצחק הק' מכאן לכת הסוברים דספקא
שם ספיקא היא .זה התירוץ אינו מסכים לסוגיא דאורייתא דאזלינן לחומרא הוא מדאורייתא והניחה
דש"ס דלעיל )ד ,ב( לפירוש התוס' )ד"ה היכא( ,בקושי' .וכת' שכן מצא למוהריב"ל ז"ל שנתקשה
דהיכא דיהבה מידי לדידיה וקידשתו ,פירשו התוס' בזה והניח בצ"ע .ול"נ דהם ז"ל סוברים כמ"ש
נתן הוא ואמרה היא אינה מקודשת כלל ,מקרא דכי הע"י ז"ל לעיל דף ד' בשיטת התו' בד"ה היכא
יקח ולא כי תקח .ולפי האי תירוצא תקשי קושיית דיהבה וכו' שכ' דאינו ר"ל דספקא דאורייתא
התוס' התם ,דע"כ כי יקח ולא כי תקח אצטריך וחיישינן מדרבנן אלא ר"ל דהספק והחשש אינו
לאפוקי נתנה היא ואמרה היא לפי האי תירוצא ,אלא מדרבנן בעלמא יע"ש ולכאורה נראה דמורנו
והתם בלאו הכי אביה מקבל הקידושין .אלא הרב הנז' אישתמיטיתיה דברי הע"י הנז' ושו"ר
דתקשי מאי מקשו התוס' דהתם ,נימא דברוצה דהוא ז"ל הביאו לעיל שם בד"ה היכא וכו' והשיגו
אביה מיירי שיתן הוא לבעל ולהכי אצטריך לקרא להע"י שלא ראה שכ"כ הר"ן ז"ל יע"ש ,וא"כ
לאפוקי ,וא"כ תקשי מה הקשו התוס' שם .ולפי תימא עליו שלא זכר שר דברי קדשו ודו"ק.
)שורש ישי( דבריהם שם תקשי להאי תירוצא מאי אתא לאפוקי
קרא .ודוחק לומר דקרא נתנה היא ואמר הוא,
וקמ"ל קרא דאינה מקודשת באינו אדם חשוב ,שם למימרא דסבר שמואל .פירוש כי הכא דקתני
דבקרא לא מפלגינן בין אדם חשוב לאינו אדם מקודשת ולא קאמר למאן .וכן בסיפא דגירושין
חשוב ,ודו"ק .וקצת קשה למה אמר דחיישינן וכו' .אך קשה לפום מאי דקס"ד השתא היכי קתני
מדרבנן עיין שיטת קידושין ודו"ק .ועיין באבן הרי את מותרת לכל אדם ,דהתם לא חסר כלום,
דלא שייך לומר הרי את מותרת לכל ממני .וצ"ל העזר סימן כ"ז סעיף ח' ובמפרשיו.
)מקור חיים -מאימראן( דאגב נקטיה .עכ"ל הרב מור זקיני )בברית יעקב(.
וי"ל דאי ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים צריך
שם נתן הוא ואמרה היא ספיקא היא וחיישינן לכתוב אחר הרי את מותרת ודן די יהוי ליכי מינאי,
מדרבנן .כתב הרא"ש ז"ל בשמעתין ודוקא בשלא דבהא פליגי רבנן על רבי יהודה בגיטין דף פ"ה
היו עסוקים בעסקי קידושין אבל היו עסוקים )ע"ב( ,וכמו שכתבו התוס' שם )ד"ה אע"ג( עי"ש.
בעסקי קידושין אפילו נתן לה בשתיקה מקודשת ואי בנתינה מיירי ,הוי אמינא דצריך לומר מגורשת
ובשביל אמירתה לא גרע עכ"ל .ולי נראה דגרע ממני .והרמב"ם מפרשה שכותב כן בגט.
)מקור חיים -מאימראן( וגרע דאי הוה יהיב לה ושתיק הכי נמי דסתמא הוא
הוה מקדש לה והשתא דאמרה היא הפסיד דנראה
שהיא נקנית לו והוא אינו לוקח אותה כדאמר תוס' ד"ה חופה שגומרת וכו' .הוקשה להרב
בסמוך בגמ' ואי דיהיב לה ושתיק הכי נמי וכו' .וכמו מוהרי"ן לב זלה"ה דנראה לכאורה דקושיית התוס'
שכתב הרא"ש עצמו בסמוך גבי הריני אישיך הריני היא קושית הגמרא .ובאמת הבנתו מוכרחת
בעליך דאפילו היה מדבר עמה על עסקי קידושיה דקושיית הגמרא היא אריש דינא ,דאיך נאמר ומה
אינה מקודשת משום דכתיב כי יקח ולא שיקח כסף שאינו גומר חופה שגומרת ,דמה שאינו גומר,
853
