Page 857 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 857
Pg: 857 - 27-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
איירי בשפחה כנענית ,אבל לדידן דקי"ל כרבי דהאומר חרופתי מקודשת ,וי"ל דע"ז נמי תקשי וכי
עקיבא דבחציה שפחה וחצי בת חורין הכתוב מדבר ממנהג יהודה נעביד גילוי לקרא ,וק"ל.
)עבודת הלוי( דשייכי בה צד קידושין ודאי מהני בעלמא וכמו
שכתב הר"ן ז"ל בשמעתין ,ולא מייתי ליה האי
בריתא אלא למפשט מינה דהוי לשון קידושין שכן שם ד"ה במאי עסקינן וכו' ה"ד אי בשאין
ביהודה קורין לארוסה חרופה וה"ה לדידן דקי"ל מדבר וכו' וכן בהני לישני דגירושין .אינו ר"ל
כגון איני אישך איני בעליך איני ארוסך ,דבהנהו כר"ע דהוי לשון קידושין לכולי עלמא.
)אמרי בינה( אפילו היה מדבר עמה על עסקי גיטה לא הוו
גירושין ,משום דכתיב ושלחה ולא שישלח את
שם הלכה כר"י ,ואין להקשות למאי אצטריך עצמו ,וכן פסק מר"ן בא"ה )סימן כ"ז סעיף ו'
לפסוק הלכה כר"י והא ר' יודא ור' יוסי הלכה כר' ובסימן קל"ו סעיף ג( ונראה דמ"ש רש"י וכן בהני
יוסי .ותו מדפליגי הנהו תנאי בסברת ר' יוסי מכלל לישני היינו בהנך לישני דקא מיבעיא לן אי הוו
דהלכה כר"י .די"ל דשמואל לית ליה פלוגתא קידושין כגון מיוחדת לי מיעודת לי עזרתי נגדתי,
דהנהו תנאי ודקי"ל ר' יודא ור' יוסי הלכה כר' יוסי אם בגירושין א"ל לשונות אלו כגון אין את מיוחדת
היינו אליבא דר' יוחנן אבל רב פליג להכי אצטריך לי אין את עזרתי אין את נגדתי ,ובההוא דקאמר
רש"י דבהני לישני דמיבעיא לן אם אמר לה הני שמואל לפסוק בהא הלכה כר' יוסי.
)מר דרור( לישני בגירושין ולא היה מדבר עמה על עסקי גטה
מנא ידעה מאי קאמר לה ,ופשיטא דלא הוו גירושין,
שם אמר רב הונא אמר שמואל הלכה כר' יוסי .ואם היה מדבר עמה מקודם הוו גירושין .אלא
יש לדקדק הא אשמעינן שמואל חדא זימנא דקאמר דצ"ע במר"ן אבן העזר )סימן קל"ו סעיף ג'(,
לעיל והוא שעסוקין באותו ענין ואי אין הלכה כר' שכתב דאפילו איני אישך איני בעליך דפשיטא ליה
יוסי טעמא דריו"ס אתא לאשמעינן .ונראה דהוה לשמואל דאין כאן בית מיחוש ,כתב די"א שאם היה
אמינא דפלוגתייהו באינם עסוקים באותו ענין ועלה מדבר עמה על עסקי גטה דהויא ספק מגורשת,
פליג רבי יהודה דצריך לפרש אבל בעסוקין באותו ובסימן ז"ך )ס"ו( בקידושין ,פסק סתמא דאם אמר
ענין לא פליג רבי יהודה וסבירא ליה דמקודשת הריני אישך הריני בעליך אינו כלום אפילו היה
ולכן קאמר דריו"ס מיירי בעסוקין ופליג עלה רבי מדבר עמה תחילה על עסקי קידושין וק"ל.
)ברית יעקב( יהודה דאיכא נפקותא גם לדעת רבי יהודה.
)פרחי כהונה(
בא"ד בהני לישני דקא מיבעיא לן .נראה שר"ל
רש"י ד"ה שכן ביהודה וכו' שהרי בשפחה הנהו לישני דלא איפשיטו לן אי הוו קידושין ,אבל
כנענית הכתוב מדבר וכו' ומעיקרא וכו' בחציה הנהו דאיפשטו ,אפשר וקרוב הדבר שתדע גם היא,
שפחה וכו' ,יל"ד דכיון דקרא מתפרש הכי אבל ודאי אם לא ידעה ולא היו מדברים באותו
ומתפרש הכי א"כ מאי קא מק' על התירוץ הראשון ענין ,דאינה מקודשת .דאי גם אהנהו דלא איפשיטו,
ויהודה ועוד לקרא נמי דפי' דבריו הוא האומר צ"ל דהאי דקאמר תיקו ,לא קאי אלא אהנהו דלא
חרופתי מקודשת שנא' והיא שפחה וכו' וכי היכי איפשיטו ,ובזה מתיישב אם הדין הוא כך דאף בהנך
דלא תימא דדילמא קרא קא מיירי בשפחה כנענית דאיפשיטו בעינן שמכרת אותו לשון ,אמאי לא בעי
שאין קי' תופסין בה וליכא למפשט מהקרא לעלמא ש"ס אלא אהנהו דמספקא לן ,אלא דבהנהו לא
לכך הוסיף ועוד ביהודה וכו' לגלויי על הקרא פסיקא לש"ס שלא תדע ,ודו"ק .וכדברי מצאתי
דאיירי בחציה שפחה וכו' ונפשוט מינה לכל העולם בלחם משנה פרק ג' דאישות )ה"ו( ,ועיין הרב מור
857
