Page 861 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 861
Pg: 861 - 27-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
שם המוכר עבדו לגוי .מקשים דשאני התם כיון איירי ולא באמירה מדפשיט ליה מגופו של גט
שכבר מכרו לגוי אי אפשר לומר דלמלאכה קאמר דהיינו כתיבה ועוד דאמרי' בגיטין מעדותו של ר'
לו ,שודאי לא יעבוד לו עבודת עבד ,שכבר מכרו ,יוחנן בן גודגדא אמר לעדים ראו גט זה שאני נותן
וא"כ ודאי לגמרי קאמר לו ,משא"כ בעלמא שקנוי לאשתי וחזר ואמר ל' כנסי שטר חוב ה"ז גט ומכ"ש
למלאכה ג"כ ,אימא אין לי עסק בך דקאמר היינו הכא שהית' יודעת שהוא גט לזה הוכרח רש"י
למלאכה ,ולא לגמרי .ופשוט וכן תירץ הרב מור לפרש דבכתיבה איירי.
)מר דרור( זקני דכיון שהלשון הזה אינו מועיל לשחרור גם
האי אונו לא מהני ,והוי כאומר לשפחתו הרי את בא"ד אם כתב לשון זה .לא ידענא למה פירש אם
מותרת לכל ,שאף שאמר בפני עדים שדעתו כתב ,ולא פירש אם אמר לה בשעת נתינת גט שאינו
לשחררה ,וכתב הרי את מותרת ,לא אמר כלום ,כלום .ואפשר משום סיפא דא"ל לשפחתו הרי את
והכי נמי הכא .ויש לחלק דהתם הלשון מצד עצמו מותרת דבשפחה אינו צריך אמירה בשעת נתינה
לא שייך כלל בשפחה .אבל הכא הלשון מועיל ,אלא כתיבה לחוד ונותנו לה סתם וק"ל.
)ברית יעקב( אלא דשמא למלאכה קאמר לו ,וכיון דלמלאכה לא
איצטריך ,נימא דלגמרי הוא.
)מקור חיים – מאימראן( בא"ד אם כתב וכו' ,עכ"ל .הא דפירש רש"י
דלענין כתיבה קאמר ולא פירש לשון אמר כפשוטו
שם הא ריבית מעלייתא היא .כ' הריטב"א דלא וכן פירש הטור באבן העזר סי' קל"ו ,כתב שם
פריך אלא אלישנא אבל מקודשת במעות הריבית מוהריק"א ז"ל וז"ל דגם הרמב"ם והרי"ף ורש"י
דאפי' יוצאה בדיינים מ"מ אינו מחוייב להחזיר מודו דכל שאמר כי הנך לישני אינה מגורשת אלא
אותם המעות גופייהו והק' המח"א בה' ריבית סי' ב' משום דבהמגרש אתמר הנך לישני אמתני' דגופו
דהא הכא עדיין לא נתנה לו הריבית וא"כ לא נתן של גט הרי את מותרת וכו' דמיפרשא
לה כלום כיון דרבית קצוצה יוצאה בדיינים ע"ש .בכותב פירשו גם הני לישני בכותב ,עכ"ל.
)זרע יצחק( ונראה לי דס"ל להריטב"א כס' רבי אפרים דס"ל
דמאי דאמרי' בפ' אז"כ כל סילוקי בלא זוזי אפוקי
מניה הוא ל"ד במשכנתא כדעת הרי"ף ז"ל אלא שם ד"ה הרי את מותרת לכל אדם כו' אינה
אפי' בכל שטר חוב ,וכמ"ש מחלוק' הרי"ף ור"א מותרת לעבדים כו' ע"כ .וא"כ הרי לא נתקיים
הטור בי"ד סי' קס"ו וא"כ י"ל דמיירי דזקפ' עלוה דבורו.
)מר דרור( הריבית בשט"ח וא"כ הגמ' ל"מ לאקשויי מקידושין
משום די"ל דס"ל לאביי כמ"ד ר"ק א"י בדיינים
וכיון דסילוקי בלא זוזי אפוקי הוא מחוייבת ליתן שם ד"ה לא צריכא ,דארווח לה זמן וכו' .שאת
וא"כ מקודש' שפיר ומשום דלכאורה ל"מ מקדש היית נותנת פרוטה וכו' ,או לי וכו' ,עכ"ל .ק"ק
לה במעות האיסורא לזה כ' הריטב"א דמעות דזה הוי ריבית גמורה הבאה מלווה למלוה .והתוס'
הריבית קנויות לו וחשוב שלו כשנטלם אפי' למ"ד כשהעתיקו דברי רש"י לא הזכירו שתי תיבות הללו
ר"ק יוצאה בדיינים וא"כ הכא למ"ד א"י מקודשת "או לי" ,וצ"ע.
)שערי ישועה( כשזקפם עליה בחוב אי לאו משום מלוה כדפריך
עוד היינו מלוה ועיין מ"ש עוד המח"א.
)משמרות כהונה( תוס' ד"ה כשתברח ממני וכו' ,יש לדקדק אי גרסי
בגמרא ממנו ,איך הוה סליק אדעתייהו לפרש
רש"י ד"ה לא אמר ולא כלום להתגרש אם כתב כשתברח ממנו מעכשיו .ואי גרסי ממני ,לא יתכן
לשון זה בגט וכו' ע"כ .הוכרח רש"י דבכתיבה מה שאמר הגמרא כלל .ונראה דממנו גרסינן ,והוו
861
