Page 856 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 856
Pg: 856 - 27-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
דאפילו לא אמר לי מקודשת הכי נמי בגיטין ,אבל )שלמי תודה(
כשתירץ לו המתרץ בקידושין דעסקינן דאמר לי,
אם כן קשה מאי קמ"ל בין בגירושין בין בקידושין, תוס' ד"ה הכא במאי עסקינן כו' אך במסכת נזיר
יש ספרים דגרסי כו' ע"כ .ר"ל דמיש ספרים
ומתרץ הני לישני וכו' .והבן. דגרסי משמע דלאו בשאין מוכיחות כלל איירי כמו
)לחם אבירים( שתרצו הכא .וי"ל דהרי את מקודשת כו' אלא
בשאין מוכיחות איירי ועל ידי שנזיר עובר לפניו
דף ו ע"א הויין מוכיחות כמו שתרצו לעי' בד"ה הא לאו הכי
כו' דטעי משמע אהא לשון נזירות אבל לא א"ש
גמ' הכא כתיב כי יקח ולא שיקיח את עצמו. מכח מה שהקשינו מריש נדרים ומגיטין אבל אית
וקשה דאם כן מאי קשיא לן לעיל דף ב' ע"ב מפני ספרים דגרסי כו' היינו כמו שתרצו הכא .וי"ל דהרי
מה כתיב כי יקח איש אשה ולא כתיב כי תלקח אשה את מקודשת כו' דאין מוכיחות כלל וכן בנזיר אין
לאיש ומאי קושיא אימא דלהכי כתיב כי יקח איש מוכיחות כלל אלא ע"י שנזיר עובר לפניו הויין
אשה לומר ולא שיקיח את עצמו .וי"ל דאי הוה שאין מוכיחות וכמו שהקשו לעי' בד"ה הא לאו הכי
כתיב כי תלקח אשה לאיש הוה שמעינן נמי הכי ולא כו' דאפי' ידים שאין מוכיחות לא הוי כלל דדילמא
אהא בתענית קאמ' כו' והשתא א"ש דלא תקשה
שילקח איש לאשה ולא שיקיח עצמו לאשה.
)אמרי בינה( ההיא דריש נדרי' וגיטין.
)מר דרור(
שם ושלחה ולא שישלח את עצמו .קצת קשה
דלקמן פרק האיש מקדש )דף מא ,א( דריש מינה בא"ד וי"ל דהרי את מקודשת ולא אמר לי לא
משמע כלל דמקודשת לי קאמר וכו' .נראה
שהאשה עושה שליח ,עי"ש בראשו ,וק"ל. דלדעת התוספות קושית הגמרא למימרא דסבר
)מקור חיים -מאימראן( שמואל דידים שאין מוכיחות כלל לא הויין ידים,
והתנן האומר אהא הרי זה נזיר וכו' ואמר שמואל
שם וליתניהו כולהו כא' תנא ג' שמעיניהו. והוא שהיה נזיר עובר לפניו טעמא דנזיר עובר
ולע"ד אפשר דהוה מ"ל תנא תני לישנא דאורייתא לפניו וכו' ומתרץ הכא במאי עסקינן דאמר לי,
לחוד ולישנא דרבנן לחוד דהרי את אשתו הוי וקשה קצת דמה נפשך אם קושית הגמרא היא גם
לישנא דאורייתא כדכתיב כי יקח איש אשה מההיא דגירושין דהרי את משולחת וכו' ,ותירץ
וארוסתו ג"כ הוי לישנא דאורייתא דכתיב ארוסה דמיירי שאמר לי ,קשה דהרי אמרו התוספות
בהדיא בקרא וכן הרי את קנויה לי כמ"ש בגמרא דבגירושין הוי מוכיחות דאין אדם מגרש אשת
לעיל )ד"א( ]ד"ב[ מעיקרא תני לישנא דאורייתא חבירו .ואם אין קושית הגמרא אלא מההיא
דהיינו האשה נקנית דקנין הוי לישנא דאורייתא דקידושין ,אם כן לקושית אי הכי מאי קמ"ל
דמקשה לתירוץ אמאי הוצרך לתרץ הני לישני
כמ"ש. בתראי קמ"ל בין בגירושין בין בקידושין כמו
)לאברהם למקנה( שפרש"י ,ונראה לי דבתחלה הוה קשה ליה להאי
מקשה בגירושין מאי קמ"ל שמואל דאמר לה הרי
שם איבעיא להו חרופתי מהו ת"ש וכו' אלא את משולחת הרי זו מגורשת ,הא אשמועינן בגיטין
ה"ק האומר חרופתי ביהודה מקודשת וכו'. דסבירא ליה כרבנן דר' יהודה .והיה מתרץ קושיא
וכתבו רש"י והתוספות ז"ל דוקא ביהודה אבל זו על צד הדוחק ,דאגב דאשמועינן בקידושין
בעלמא לא ,ולפי זה פשיט ליה דלשון חרופה
בעלמא לא מהני אלא דוקא ביהודה .ונראה דשפיר
פשיט ליה דמהני בעלמא דהאי תנא סבר דקרא
856
