Page 859 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 859
Pg: 859 - 27-Back 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
אמירה או בההיא כתיבה ,אם כן לא יחשוב שאינה ערב כמ"ש הגמ' ,אבל הוא אינו יודע דין זה
מקודשת ,אלא דמקודשת גמורה ,כיון דאדעתא דמקודשת מדין ערב ,ומ"ש או בנתינתם היינו כגון
דהכי קאמר או נתן לה ,ואם לא כיון לקדשה אין שאמ"ל תן מנה לפ' ואקדש אני לו שהוא נתן המנה
והיא נתנה את עצמה והיינו בנתינתם לחוד בלא בכך כלום ,דאינה מקודשת ,וק"ל.
)לחם אבירים( אמירתם שאפשר שאותו פ' הוא שיאמר לה לשון
הקידושין וק"ל.
)עבודת הלוי( בא"ד שפעמים תהיה מקודשת בנתינתם ולא
יבין כו' ע"כ .כ"ע מקשים היאך אפשר שלא יבין
כיון שהוא כוין לשם קידושין ואדעת' דהכי נתן לה בא"ד וקשה תינח בקידושין ,בגירושין מה בכך
ואם לא כוין לשם קידושין א"כ אינה מקודשת אם יסבור שאינה מגורשת .צ"ע איך לא שייך
בודאי אע"פ שלפי הענין והלשון ראוי להיות קושיא זו לפרש"י .ואין להקשות דנימא איפכא,
מקודשת ,מ"מ כיון שלא כוון לכך ולא נתן אדעת' דהחששא היא דיסבור דמגורשת ,ואינה מגורשת,
דהכי אינה מקודשת ולאו קשיא היא די"ל דהן אמת דא"כ מאי קאמר בגמ' דאפילו דלא ידע הא דרב
דאיירי היכא דכוין לשם קידושין ואדעת' דהכי נתן הונא אמר שמואל דהלכה כר' יוסי דאין צריך
אלא כיון שרואה אח"כ שאר מקדשי אשה שאינם לפרש ומגורשת בלא פירש לא יהא עסק ,הא איהו
מקדשים בהאי לישנא שאמר הוא ושומע שאינו נמי סובר דמגורשת בלא ידיעת דין רבי יוסי ,והבן.
מועיל האי נתינ' והאי לשון שקדש הוא בו אז יסבור
)לחם אבירים( למפרע שקדושיו אינם קידושין ולא יבין שיש
חילוק דהגם דבאותו הלשון ואותה נתינה אינה
מועיל לשאר אינשי אבל לו ולכיוצ' בו שמתעסק' בא"ד ק' תינח בקי' ,בגירושין מה בכך אם
יסבור שאינה מגורשת כו' ע"כ .דמשמע דלא ק' מענין לענין אפי' בכה"ג שקדש הוא מועיל.
)מר דרור( אלא להאי פי' דהר"ר עזריאל אבל לפרש"י א"ש
נ"ל דבשלמא לפרש"י איכא למימר הכא במאי
בא"ד שפעמים שתהא מקודשת באמירתם או עסקינן כגון שהבעל היה סובר שהאי לישנא נמי
בנתינתם וכו' ,כל הדוחק שיש בדיבור זה עיין מועיל וכשנתן לה הגט אמר לה בהאי לישנא והלך
להמוהרש"א שתקן הכל .אבל מ"ש באמירתם או למ"ה אבל הדיין כיון שאינו יודע הדין יסבור
בנתינתם ק' להולמו דמלשון או בנתינתם שכתבו שאינה מגורשת ותתעגן אבל לפי' הר"ר עזריאל
משמע דבאמירתם לחוד בלא נתינה מקודשת והיכי דקאי אבעל מה בכך אם יסבור שאינה מגורשת אם
דמי להיות כן ,וכן בנתינתם לחוד מקודשת והיכי כונתו לגרשה באמת הלא כשיסבור שאינה מגורשת
משכחת ענין זה .ואפשר לפרש דבריהם עפ"י מ"ש יחזור ויטול הגט ממנה ויאמר לה בלשון שמועיל
הגמ' לקמן אמר רבא תן מנה לפ' ואקדש אני לך ואם אין כונתו לגרשה א"כ מתחילה ג"כ לא היה
מקודשת מדין ערב וכו' תן מנה לפ' ואקדש אני לו אלא מתעסק בעלמא.
)מר דרור( מקודשת מדין שניהם וכו' ,וא"כ מ"ש שפעמים
מקודשת באמירתם היינו כגון שאמרה האשה תן
מנה לפ' ואקדש אני לך וכשנתנו לו אמר לה בא"ד וה"ר עזריאל פירש וכו' וקשה וכו' .יש
התקדשי לי מקודשת ואע"ג דלא מטי הנאה לידה להקשות דהא איכא למעט שמא יסבור שהיא
כמ"ש רש"י שם והיינו מקודשת באמירתם דהיינו מגרושת ואינה מגורשת .ונראה דסבירא ליה
שאמרה לו תן מנה לפ' וכו' וגם הוא אמ"ל התקדשי שדעתו של ה"ר עזריאל בפירוש לא יהא לו עסק
לי ולא מטי הנאה לידה ונמצא מקודשת באמירתם וכו' ,הוא דומה למימרא דרב יהודה אמר שמואל
לחוד דלא מטי הנאה לידה דמן הדין מקודשת מדין היינו שמדבר עמה על עסקי גיטין וקידושין ,וכפי
859
