Page 864 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 864
Pg: 864 - 27-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
)אמרי בינה( כפול כמ"ש הכא גבי אתרוג א"כ שוים הם ובמאי
גדולה .וצ"ל דמ"ש אבל פי' הוי תנאי וכו' היינו
שלא אמר על מנת אלא פי' דבעי למיסק לא"י שם ד"ה לבר מאשה וכו' דאי כחליפין דמו
ואפי"ה הוי תנאי בזה גדולה מזאת שאמר על מנת במכר היאך קנה הא אין מטבע וכו' ,קודם
שראיתי דברי התוס' הוה קא ק"ל קו' זו בגמ' שתחזירהו לי וק"ל.
)עבודת הלוי – מה"ק( ולדברי התוס' נמי קא ק"ל דאמאי הוצרכו לו' דאי
בא"ד אבל רבא סבר וכו' ,עכ"ל .ובהאי תרוצא כחליפין דמו במכר היאך קנה וכו' ,מאשה גופה היה
לא נתרצא קושיא קמייתא דעל מנת לא מהני דלא להם להוכיח ולו' דאי כחליפין דמו מאי איריא
נצטרך תנאי כפול לדעת התוספות ,אבל לדעת מטעם דאין אשה נקנית בחליפין הוא דאינה
הרמב"ם בפ"ו מהלכות אישות דכתב דבע"מ לא מקודשת ,אפי' אי הוה אשה נקנית בחליפין אינה
צריך כפילת התנאי ניחא ,וגם הוא ז"ל ודאי דס"ל מקו' מטעם דאין מטבע נעשה חליפין אלא ודאי דלא
דבע"מ לא צריך תנאי בד"א ומעשה בד"א אעפ"י כחליפין דמו ומדרבנן הוא דלא הוו קי' וכו' ,וי"ל
שלא ביאר וכמ"ש בית שמואל בפרישתו לא"ה סי' וק"ל.
)עבודת הלוי -מה"ק( ל"ח ס"ק ד' ,ועיין במהר"י ן' לב .מיהו אני מסופק
במה שכתבתי דלתוס' כפילת התנאי בעינן בע"מ
דף ז ע"א ותנאי בד"א ומעשה בד"א לא בעינן משום דלא
מצאתי שום פוסק דסי"ל הכי כדי שנוכל לומר דגם
כן היא דעת התוס' אח"כ דקדקתי בתוספות דמי גמ' מקודשת מדין ע"כ .המשנה למלך ברפ"ה 27
שאחזו דף ע"ה ]ע"א ד"ה לאפוקי[ שכתבו בהילך מהל' אישות כ' משם הרדב"ז שלמד מכאן למקדש
אתרוג וכו' דכפילות הוה שם אלא שלא פירש ,בפחות משו"פ ובשעה שהגיע לידה נתיקר והיה
ותנאי )ד' רו"א( ]ומעשה בד"א[ כתבו שם ]בד"ה שו"פ מקודשת ואע"ג דלא חסר מדי מדין ע"כ ע"ש.
אלא[ דלא צריך כיון דאמר ע"מ ע"ש ודו"ק .וכן נלע"ד דל"ד דשאני הכא דאדם אחר חסר פרוטה
כתבו בסוכה דף מ"א ע"ב דו"ק .ואע"ג דהכא כתבו עבורו והו"ל כמו תורם משלו על של חבירו
דלא היה שם כפילות מ"מ לא פליגי על מקומות דתרומתו תרומה.
)משמרות כהונה( הנז' לענין דינא אלא דהכא עדיפא מינה קמשנו דלא
נצטרך לומר דקצר ודו"ק .ומ"ש ע"י על כולהו
מתני' דגיטין דמקדים המעשה קודם לתנאי דלא דק שם בעי רבא הילך מנה ואקדש אני לך מהו כו'
תנא ,הכי ג"כ כתב הר"ן והביאו הב"י סי' ל"ח א"ל רב אשי כו' ,יש לדקדק למאי דלא ס"ד חילוק
דאדם חשוב א"כ תקש' ל' בריית' דלעי' נתן הוא ועע"ש.
)זרע יצחק( ואמר הוא מקודשת הא נתנה היא ואמ' הוא אינה
מקודשת והגם דדיוקא דסיפא משמע שהיא
שם ד"ה ואם לאו וכו' ונראה לר"י דלאו חליפין מקודשת מכח דלא תקשי רישא לסיפא ע"כ צ"ל
הוא )הוא( וכו' ,כלומר דהאי דאמרינן לפי שאין הכי הא נתנה היא ואמר הוא נעשה כמו שנתנה היא
אשה נקנית בחליפין אין זה עיקר הטעם דהא לאו ואמ' היא שאינה מקודשת או הכי הא נתנה היא ואמ'
חליפין הוא ,אלא כלומר משום דקי"ל דאין אשה הוא ספיקה כמו שתרצנו לעיל נקטינן מהכא שאינה
נקנית בחליפין ואתו למימר דאשה נקנית בחליפין ,מקודש' וא"כ רבא מאי בעי ורב אשי נמי אמאי לא
ואין להקשות דבמכר נמי ניגזור דאתי למימר מטבע הקש' למר זוטרא מהך ברייתא ובשלמא לבית חדש
נעשה חליפין ,דזה שיבוש דדוקא באשה דהוי דבר ז"ל שהבין בפשט השמועה ובדברי הרמב"ם ז"ל
דאפי' באדם חשוב אינה מקודשת אם לא שאמ' היא שבערוה גזרו במכר לא גזרו.
864
