Page 869 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 869
Pg: 869 - 28-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
הונא בריה דרב יהושע קאי התם אליבא דרבנן בא"ד לפרוך מרבי אליעזר וכו' ,ההיא דר'
דפליגי אר"ש וס"ל שאין ולדה ראוי ליקרב דהשתא אליעזר אוקמוה התם בתמורה ,דאימיה נמי שייכי
הוי דיחוי מעיקרא אבל לר' שמעון הוי קדושת בעולה ,משום הכי יקרב ולדה ,דוק ותשכח.
)עצמות יוסף( דמים בלי דיחוי מעיקרו וכיון דאיכא מאן דס"ל הכי
לזה נקטו ש"מ תלת.
)מר דרור( בא"ד וי"ל היינו טעמא וכו' דע"כ לא קאמר
בא"ד ולאו דוקא נקט התם והפריש קרבן תחילה וכו' שהרי אין קדושת דמים חלה בעופות וכו'.
וכו' .יש לדקדק כיון שבחלוקה הראשונה דענין ויש להקשות שהרי הך קושיא זו קיימא במימרא
מומר הוי דחוי מעיקרו ,וזה לא יתכן ,דבחלוקה היה עצמה ,דקאמר דשמע מינה תלת ,וחדא היא
שוטה ונשתפה וכו' ,אמאי צריך עוד למעבד דקדושת דמים נדחה ,והא תקשי לך דהא בעופות
צריכותא בפרק נגמר הדין באו' ואי אתמר הא ולא ליכא קדושת דמים כלל ,ורש"י ז"ל הוקשה לו ז"ל
ההיא דמומר וכו' ,והא ההיא איצטריך אפילו דהוי וא"ת הלא אין פדיון לעופות ,ותירץ ה"מ היכא
דחוי מעיקרו דהוי דחוי ,ואפילו לדחות ,דאם כל דנראה וכו' אבל זה לא חלה עליו קדושת מזבח
כוונתו היתה לכך הוה ליה לפרושי ,ואין זה מספיק ,לעולם .וכיון שכן היכי כתבו התוס' ע"כ לא קאמרי
דהא נקט הכי בעבור החלוקה דשוטה וכמ"ש התוס' רבנן וכו' ,דהא כמו שיתורץ לדברי האומר קדושת
עצמן .ונראה דא"א מבלי צריכות וכמ"ש בגמרא דמים נדחה כמו כן תתרץ למאי דפריך ליה מכח,
דאם לא כן תקשי לך אי כל כוונת ר' יוחנן היא זאת ע"כ לא פליגי מטעם דאין קדושת דמים לעופות,
לאשמועינן דדיחוי מעיקרו הוי דחוי ,הא כבר דהא צריך ע"כ לתקן דשייך ביה קדושת דמים,
השמיענו זה רבי יוחנן הכא בהך מימרא ,ואפילו וכיון שכן מאי פריך מהך ברייתא למאי דקאמר
דחוי בדמים וכ"ש דחוי בדבר קדושת הגוף ,אע"כ בעלי חיים נדחים .ונראה דכח המקשה הוא דכיון
לא איצטריך ההיא מימרא דהתם אלא משום דאין לו קדושת דמים כלל אלא משום דלא חלה
דסלקא דעתך אמינא דכיון דבידו לחזור לא הוי קדושת מזבח לעולם ,משום הכי פריך ע"כ לא
דחוי קמ"ל .וזהו הצריכות שעושה שם בגמ' ,והוא פליגי וכו' .ולדברי התוספות צ"ל דמאי דתירץ כי
אמרינן לרבנן פי' שאין חלוקה שלהם תלוי בהך מוכרח כדפרישית.
)עצמות יוסף( אלא בבעלי חיים אי נדחית או לא ,וליכא למימר
ע"כ לא פליגי וכו' .שוב מצאתי כן בדברי התוס'
בא"ד ואשכחן נמי ]וכו'[ דחוי מעיקרו וכו' ,בתמורה דף כ"ו ע"ש.
)עצמות יוסף( אע"ג דהך לא הוי אלא אליבא דר"ש דסבירא ליה
דהולד יקרב לפסח ,מ"מ הכי קאמרי התוס' ,דמשום
דמצינו בעלמא חד סברא דיש דיחוי דמים בלי דיחוי בא"ד דאין תמורה בעופות וכו' עכ"ל .ומ"ש שם
מעיקרו ,משום הכי נקט ה"נ תלת מילי עם שבאמת מעיקרא ש"מ יש דחוי בדמים כבר פירשו התוס'
השתים מהם אחת ,ובפרק מי שהיה טמא דנקט רבי בכיצד מערימין ]תמורה דף כ"ו ע"ב ד"ה ש"מ[
אושעיא תלת ,ההיא איירי דשאינה מעוברת וז"ל כלומר אפילו בדבר שאין בו קדושת הגוף
הנקיבה וק"ל .וכן נראה בתמורה דדוקא במעוברת וה"ה אפילו קדושת דמים אין בו ועצמות יוסף לא
אמר רבי אליעזר ע"ש ,עם שבאמת יש לפרש ראה דברים אלו.
)זרע יצחק( באופן אחר ולומר דהתם הוי הוי אליבא דרבנן.
)עצמות יוסף(
בא"ד שהרי אין קדושת דמים חלה בעופות כו'
ע"כ .ולפי פירושם הא דקאמר התם על ההיא דר'
אושעיא ש"מ יש דיחוי בדמים כו' ה"פ מדס"ל לר'
869
