Page 865 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 865

‫‪Pg: 865 - 28-Front 22-02-27‬‬

                       ‫אוצר מפרשים קידושין‬

‫הילך מנה ואקדש אני לך ואח"כ אמר הוא את ברישא נתנה היא הוה אמינא הוא הדין נתן הוא‬

‫מקודשת לי כמו שאמרת אבל אם אמר' הילך מנה ואמרה היא מקודשת‪ ,‬ולא הוה משמע כמו שתירץ‬

‫ושתקה ואמר הוא הרי את מקודשת לי אינה מקוד' ש"ס התם‪ .‬א"נ דלעיל לא הוה קשיא לן דיוקא‬

‫אפי' באדם חשוב‪ ,‬א"ש דלא ק' ולא מידי מהבריית' דרישא אסיפא אלא משום דאי הוה מוקמינן דיוקא‬

‫דהברית' איירי כשלא אמרה היא ואקדש אני לך דרישא היינו בנתן הוא ואמרה היא דאינה מקודשת‪,‬‬

‫אבל למאן דלא ס"ל ההיא סברא דבית חדש כמו ודיוקא דסיפא דמקודשת בנתנה היא ואמר הוא‪.‬‬

‫התו' והרא"ש וכיוצא כמו שכת' הוא ז"ל אלא ס"ל וכתב הרא"ש ז"ל ]בתוספותיו[ שם‪ ,‬דטעמא דלא‬

‫דבאדם חשוב כיון שנתנ' היא ואמ' הוא מקוד' אפי' מוקים הכי‪ .‬דלא משמע ליה דיוקא דסיפא דוקא‬

‫באדם חשוב‪ .‬ולפי ס"ד דהכא דמקודשת לכ"ע מצי‬                    ‫לא אמ' ואקדש אני לך תקשי' כמ"ש‪.‬‬

                ‫)מר דרור( לאוקומי דוקא בהכי‪ ,‬וק"ל‪.‬‬

‫)מקור חיים – מאימראן(‬

                                                 ‫שם בעי רבא הילך מנה ואקדש אני לך מהו‪,‬‬

‫לכאו' נראה דמספקא ליה אי טובת הנאה ממון או שם א"כ הו"ל נכסים שיש להם וכו'‪ ,‬יש להוכיח‬

‫לא‪ ,‬שהרי צריך שיתן פרוטה לאדם שיפייסנו כמו מכאן דקנין אגב דאורייתא דלא כמ"ש התוס' בקמא‬

‫שפירש"י ועיין מה שכתבתי במסכת מציעא דף צ"ט די"ב דאי איתא דהוי דרבנן קשיא לס"ד דמדין אגב‬

‫באריכות‪ .‬ואפשר לומר דאפי' ללוי דסבר דקונין קאמר הא קנין אגב הוא מדרבנן והיכי קאמר‬

‫בכליו של מקנה כדאמרינן בפ' הזהב דף מ"ז מטעם דמקודשת דמשמע מקודשת גמורה‪ .‬מיהו י"ל דקנין‬

‫דבההיא הנאה דאית ליה למקנה שמקבל ממנו מקנה דרבנן מהני לקידושין דאורייתא כמ"ש הפוס'‬

‫ליה כדאמרינן התם בש"ס מודה בהא דבעי' אדם דבקדשה במעמד ג'‪ .‬ועוד י"ל‪ ,‬ועיין להריטב"א‬              ‫‪2‬‬

                       ‫חשוב משום דהנאה מועטת היא ולא שוייא פרוטה בחי' כאן‪.‬‬

‫)משמרות כהונה(‬                                   ‫ודוקא הנאה דאדם חשוב דשוייא פרוטה‪.‬‬

                                                 ‫)פחד יצחק(‬

‫שם הכא באדם חשוב עסקינן‪ ,‬צ"ע אם אמרה‬

‫שם בעי רבא הילך מנה ואקדש אני לך מהו‪ .‬לאדם חשוב הילך מנה ואקדש אני לפ' אי הויא‬

‫נראה דאילו מדין שניהם דהיינו ערב דלא מטי מקודשת דהא אית לה הנאה שמקבל ממנה והו"ל‬

‫הנאה לידיה וקא משעבד נפשיה‪ ,‬וכן עבד כנעני כאו' לה הילך מנה והתקדשי לפ' דמקו' מדין ע"כ‪.‬‬

‫דלא מטי הנאה לידיה וקא מקני נפשיה לא אתי‪ ,‬וחפשתי במפ' הש"ס ובפוסקין ולא מצאתי בירור‬

                       ‫דהתם סוף סוף לא נתנו שום ממון ולא חסרו מידי‪ ,‬לזה‪.‬‬

‫)פחד יצחק(‬                                       ‫לא הערב להשתעבד ולא העבד למקני נפשיה‪ ,‬אבל‬

                                                 ‫זאת חסרה ממונא‪ ,‬ושמא י"ל משטה היא בו‪ ,‬או‬

‫שם הא לא דמיא אלא להא וכו'‪ .‬לכאורה יל"ד‬                      ‫דילמא לא שנא‪ ,‬וילפינן מהנך דלעיל‪.‬‬

‫)כתית למאור( דכיון דאיהו בעי לאתויי דהיכא דאיכא דעת אחרת‬

‫אינה מקודשת הו"ל לאתויי מדאמרינן בעלמא אין‬

‫שם משמיה דרב פפא מקודשת‪ .‬הק' בספר קיקיון אדם מקדיש דבר שאינו שלו והגם דאית לן קרא‬               ‫‪$customer‬‬

‫דיונה לפי מה שאמר התם בגמרא לעיל )דף ה' דניפשטו קידושי בכולה ודאי מוקמינן קרא בשלו‬

‫ע"ב( דנתן הוא ואמר הוא מקודשת‪ ,‬משמע דבנתנה שהוא יכול להקדישו‪ .‬ונ"ל דמייתי להיכא‬

‫היא ואמר הוא אינה מקודשת‪ ,‬וצ"ע‪ .‬עי"ש‪ .‬וי"ל דנתרצתה אח"כ להתקדש כולה דניפשטו קידושין‬

‫דאיכא למימר דודאי בהך נמי מקודשת‪ ,‬ולא נקט בכולה משום דמתחילה אין מחוסר אלא דעת אחרת‬

‫לה אלא לאשמועינן דאם נתן הוא ואמרה היא דהוי וכיון דאח"כ איגלאי מילתא דנתרצתה הו"ל‬

‫או ספיקא או אינה מקודשת לגמרי‪ ,‬דאי נקיט קידושין למפרע בכולה ואהא מייתי שפיר מהא‬

                                            ‫‪865‬‬
   860   861   862   863   864   865   866   867   868   869   870