Page 860 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 860
Pg: 860 - 27-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
חדש שנתעצם בזה ותירץ וז"ל :ולכאורא יאמר הדין היא מקודשת ומגורשת ,והטועה סובר שאינו
לשיטת התוס' דאם היה נעלם מהדיין דין זה דצריך כן .אבל בתוספי הרא"ש מצאתי טעם ברור כיון
לעסוק בא"ע יבוא להקל באיסור אשת איש גבי שהאשה אינה נשאת כי אם על פי בית דין ,לא יש
גרושין בדבר עמה ונתן לה גט ולא יפריש שיסבור חשש איסור בטעותו שהיא מגורשת ,שבית דין לא
שאע"פ שאינם עסוקין בא"ע היא מגורשת ותנשא יתירוה לינשא ,אבל בקידושין ליכא למימר הכי,
לעלמא ובאמת אינה מגורשת עכ"ל .ואחר מחילה אבל לרש"י שפירש דקאי לדיין ,ניחא ,דיבא לטעות
רבה לפי קוצר שכלי לא תירץ כלום ,דהא מהרש"א
דקדק בקושיתו על פירוש רש"י דאף אם לא ידע להתירה אם אינו יודע.
דהלכה כמותו מ"מ אם ידע פלוגתייהו דר"י ור"י )עצמות יוסף(
יחמיר על עצמו למעבד כל חומרייהו וכונתו
דחומרי תרוייהו דר"י ודרבי יוסי ולכל צד אזיל בא"ד שם ,לא ניחא להו לפרש דהחשש
לחומריהו כיון דלא ידע דהלכה כמאן וא"כ אי לא שבגירושין היינו שסובר שמגורשת וכפי האמת
ידע הא דרב יהודה אמר שמואל והוא שעסוקין אינה מגורשת ,דא"כ אכתי תקשי דע"כ צ"ל
בא"ע א"כ לגבי קדושין אזיל לחומרא דר"י דדיו בקידושין נמי כה"ג דמקודשת וא"כ מה בכך אם
ומקודשת ומה בכך אם נסבור דמקודשת ולגבי יסבור שהיא מקודש' ,והגם לתירוץ שנתנו דאיכא
גרושין אזיל לחומרא דר"י דצריך לפרש ואי לא למיחש אם פשטה ידה כו' שייך למימר נמי הכי
פירש אינה מגורשת ולא יתיר אשת איש לעלמא שסובר שנתינתו מועלת מ"מ הש"ס מיהא לא איירי
אלא בכה"ג שכתבו התוס' מדקאמר ואפי' לא ידע
והדרא הקו' לדוכתא ודו"ק. הא דרב הונא אמר שמואל פירוש דהלכה כר' יוסי
)ימי אברהם( כדפרש"י דהיינו דאפי' לא פי' אפ"ה מגורשת ע"כ
דאיירי שהחשש הוא שיסבור דאינה מגורשת.
דף ו ע"ב
)מר דרור(
גמ' אשה דלא קני לה גופא לא כ"ש וכו' .וא"ת
בשדה האומר שדה זה אין לי עסק בו וידי מסולקות שם ד"ה אפילו לא שמיע ליה פי' אדם שנתמנה
הימנה למה לא יועיל .וי"ל דבשלמא בעבד הוא אגיטין כו' דלא שכיחא כו' עכ"ל .ותימה דבמה
זוכה בעצמו אבל בשדה אינו זוכה בעצמו אלא אחר נסתפק רב יימר בזה הא כיון דבידנו להודיעו דין
זוכה בו לפי שהוא אינו נותן אותו לשום אדם וגם זה ואין הפסד בדבר למה לא נחוש גם דלא שכיחא
כולי האי שמא יבא דין זה לפניו ויבא לידי מכשול
אינו עושה אותו הפקר.
)חידושים קדמונים( הרי כאן אין מקום ספק וצ"ע.
)אור יקרות(
שם ת"ש המוכר עבדו וכו' .תמיה לי מאי מייתי
מההיא דהמוכר עבדו לגוים דהתם מה שכתב לו בא"ד צריכין אנו להודיעו הא דרב יהודה וכו'.
אונו לא סגי להוציאו לחירות דכבר יצא לחירות ופי' מהרש"א ז"ל דהא דרב הונא אינו צריך להודיע
משעה שמכרו ושטר אונו אינו אלא לישא בת דמספק יחמיר על עצמו כרבי יוסי דדיו יע"ע .ואחר
חורין .אבל לעולם דהאומר לעבדו סתם אין לי עסק מחילה רבה לא זכיתי להבין דבריו דאדרבא
דכשאין אנו מודיעי' אותו הא דאר"י א"ש שיהיו
בך אינו מועיל להפקיע קניינו ,וצ"ע. עסוקין בא"ע יחמיר טובא שיאמר אפי' אינו עוסק
)אמרי בינה( בא"ע מקודשת ומה בכך ומה איסור בדבר אם
יסבור שהיא מקודשת .ואחר כך ראיתי להרב אור
860
