Page 854 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 854
Pg: 854 - 27-Back 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
מחופה נימא מה חופה אינה גומרת אחר חופה דלאו היינו כסף יחידית ,ומאי דחופה גומרת ,הוא אחר
אחר קנין הוא ה"נ כסף אע"ג דאחר קנין הוא אפ"ה כסף ,נמצא שהק"ו הוה בטל לגמרי ,ומ"ש בגמרא
אמרי' דיו ואינו גומר כמו חופה אבל השתא דתרצו גמרינן חופה שלא על ידי קדושין ,אפשר דהכי
התוס' דאתי' כר"ט דהיכא דמפריך ק"ו לא אמרי' קאמר ,כיון שהקל וחומר בטל נמשך שאין ללמוד
דיו והכא נמי אי אמרי' דיו מפריך ק"ו א"כ תקשה דחופה קונה בקל וחומר ,דהא הק"ו אין לו הבנה,
לדידן דחופה אינה קונה נימא דכסף גומר אחר כסף ואין מקום ללמוד דחופה קונה אלא בעבור שמצינן
מק"ו דחופה כו' .ותרצו דזה א"א משום דמאי דגומרת ,וכי גמרינן חופה שלא ע"י קדושין וכו'
אולמיה דהאי כסף מהאי כסף. מחופה שעל ידי קדושין ,זה נראה מוכרח.
)מר דרור( )עצמות יוסף(
בא"ד וא"ת לדידן וכו' ,עוד קשה שהתוס' הקשו בא"ד וא"ת נימא דיו דסוף דינא וכו' .יש מי
לדידן וגם לרב הונא ג"כ קשה ,דיהא כסף אחר כסף שהקשה דהיינו קושית רבא דאקשי וכי גמ' חופה
גומר מק"ו ,חופה שאינה קונה בשפחה כנענית וכו' וזיל קרי בי רב הוא כי מה שהקשה רבא הוא
גומרה באשה כסף שקונה בשפחה כנענית אינו דין שלא יש מתחיל קל וחומר שהרי הקל וחומר הוא
שיגמור הכא אחר כסף ,והתירוץ דתירצו התוס' אם התם שהוא קל בדבר זה הוא חמור בדבר זה
מאי אולמיה וכו' ,תקשי לן אליבא דרב הונא לענין הכא שזה חמור באותו דבר שהוקל האחר אינו דין
חופה ,מאי אולמיה דהאי חופה מהאי חופה ודו"ק. שנתן לו חומרת האחר .אמנם הכא לא שייך למימר
גם בביאה אחר כסף איכא למפרך אליבא דרב הכי דהרי למי שאנו רואים לידון עליו לא מצינו לו
הונא ,שיהא גומר מק"ו דחופה שאינה קונה ביבמה שום חומרא דהחומרא שאנו אומרים הוא בחופה
גומרת באשה ,ולכאורה נראה דליכא למפרך ולא אחר כסף קידושין ואנו פוסקים בחופה שלא על ידי
קידושין ,אמנם קושית התוס' היא אחר תירוץ
מידי. )רבא( ]אביי[ שיש צד קל וחומר הקשו וכי גמר
)עצמות יוסף(
וכו'.
בא"ד וא"ת לדידן וכו' נימא דכסף גומר אחר )מעשה חייא(
כסף ,וכו' וי"ל וכו' דמאי אולמי' האי כסף מהאי
כסף .וקשה לימא שקדשה בביאה או בשטר ועתה בא"ד וי"ל דאתיא כר"ט וכו' ,ע"כ .צ"ע דא"כ
ליכא למימר מאי אולמי' האי כסף דהוא קדשה מאי פריך ליה רבא דשלש תנן ארבע לא תנן אימא
בשטר ואח"כ נתן לה כסף והוא דומיא דקדשה דמתני' רבנן היא דאמרינן דיו אע"ג דמיפרך ק"ו,
בכסף ואח"כ נכנסה לחופה .וי"ל דמאחר ששטר וכן ק' לעיל דפריך לרב הונא דאית ליה חופה קונה
וביאה הם קנינים ר"ל דברים שקונים בהם איכא מניינא למעוטי' מאי ומאי פריך נימא ר"ה כר"ט
למימר מאי אולמי' האי מהאי ,אבל חופה שאינה
קונה איכא למימר שגומרת אחר הקנין לפי שאינה ומתניתין כרבנן ,וצ"ע.
מועיל לקנין א"כ יש הבדל בינה לבין הדבר שעושה )שורש ישי(
הקנין ,אבל הכסף אפילו אחר שטר לא יגמור
כחופה לפי שהוא דבר שעושה קנין ונראה כקנין בא"ד וא"ת כו' .קישור וא"ת עם מ"ש איפשר
כונתם לומר בשלמא בלא האי תירוצא דהיכא
אחר קנין שהכל קנין אחד הוא. דמפריך ק"ו לא אמרי' דיו כר"ט אלא כרבנן א"ש
)חידושים קדמונים( דלדידן דאמ' חופה אינה קונה לא עבדינן האי ק"ו
שיהיה כסף גומר אחר כסף משום דאיכא למימר
דיו לבא מן הדין להיות כנדון דמהיכא מייתית לה
854
