Page 849 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 849
Pg: 849 - 27-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
בלא כסף מנלן דמהני וא"כ דעד דקדיש והדר בעיל היא בכסף שיתנו לה מתגרשת בכסף שתתן היא
היינו לומר דבעולה לחודא לא קנייא בלא כסף ע"ש לבעלה.
)מעשה חייא( א"כ לפי"ז ל"ק דצריך וכתב לה לאשמועינן דאינה
מתגרשת בכסף כיון דכסף לחוד ידעינן שקונה
שם ,מיהו קשה דכתבו וי"ל וכו' ונהי דשפיר תירצו כמ"ש.
)לאברהם למקנה( אך מאי דאמר תאמר בזו שאינה יוצאה בכסף
כלומר ומשום הכי דין הוא שאינה נקנית בכסף,
שם ד"ה סניגור וכו' וא"ת וכו' עכ"ל .הא ודאי קשה טובא דמה שאינה יוצאה בכסף באשה ודאי
אעיקרא דדינא דאמה העבריה דנקנית בכסף לאו גריעותא היא .וי"ל דאה"נ דמה שאינה יוצאה
ויוצאה בכסף ליכא לאקשויי סניגור וכו' דכיון בכסף אינו גריעות' מ"מ פריך שפיר דאינה דומה
דמקראי נפקא לן אין לחוש להך סברא דסניגור וכו' לאמה למילף מינה עיקר הדין שנקנית בכסף ואיכא
ולא דמי לכסף דהכא דהא כיון דאהני ג"ש למיגמר למידחי דאינה נקנית בכסף לעולם דוק.
)אמרי בינה( הוייה מיציאה אהני נמי הך סברא דאין קטיגור וכו'
דלא נילף נמי יציאה מהוייה אע"ג דאין ג"ש למחצה
אבל אליבא דגמ' דפריך מה לאמה שכן יוצאה שם ד"ה על מנת וכו' פי' בקונטריס וכו' וא"ת
דמשמע דהיא הנותנת אהא קא קשיא להו התוס' וכו' עכ"ל .יש שואלים אמאי הוצרכו לפ"ה דבלאו
שפיר אדרבה אפכא מסתבר ומגרעות נתן דהא אין פ"ה מה הייתי מפרש .ונראה לי דבאו לאפוקי
מפירוש הרמב"ם דדעתו היא דכיון דבמה שנאסרה קטיגור וכו' ודו"ק.
)שורש ישי( לא הותרה דאם מת או מכרה לא הוי של אביה
משא"כ כשקצב )לו( ]לה[ זמן עד שלשים דאז
בא"ד וי"ל דבאמה העבריה וכו' .קשיא דאי כפי הותרה במה שנאסרה דהיינו בית אביה דהוי
פי' תקשה דמאי אקשי לעיל תלמודא מה לאמה כריתות עיין בחידושי הרשב"א בגיטין )דף פ"ג
העבריה שכן יוצאה בכסף מה שאין כן באשה וכו' ע"ב( ובמ"מ ,לכך כתבו פ"ה וכו' ר"ל דהוא
דמשמע דאי אשה היתה יוצאה בכסף היה מהראוי הפירוש האמיתי דפי' הרמב"ם דהוי הוא כמו
שתכנ' בכסף ואדרבה אם היתה יוצאה בכסף לא שתראנו בהרשב"א וא"כ ק' וא"ת וכו' מש"כ
היה מהראוי שתכנס בכסף דאין קטיגור נעשה להרמב"ם דלק"מ ודברי הרמב"ם הלא הם בפ"ה
סניגור .ויש מי שתירץ כי זאת היא עצמה פירכת מהלכות גירושין ]הי"א[.
)זרע יצחק( הגמרא מה לאמה העבריה שכן יוצאת בכסף ויש
טעם לכניסתה כי אחר שביציאתה האב נותן כסף
לאדון מהראוי שהכסף הנותן האדון בכניסה בא"ד כדאמרינן בנדרים וכו' מת או מכרו מותר.
שנקנית בו ,אמנם באשה אם היתה יוצאה בכסף לא יש לדקדק מאי קושיא ,שאני הכא דאמר לעולם
היה מהראוי שתכנס בכסף שביציאה נותן הבעל דמשמע כל זמן שהבית קיים ולכך אין זה כריתות,
ובכניסה נותן גם כן הבעל ויאמר קטיגור יעשה וכ"ת א"כ אדתני סיפא כל ל' יום הרי זה כריתות
סניגור מה שלא שייך לומר באמה העבריה וכל זה ליפלוג וליתני בדידה דהיכא דלא אמר לעולם הרי
נראה בעיני דוחק .ונראה לי הוא כי הפירכא שאמר זה כריתות ,י"ל מילתא דשויא לעל מנת שלא תשתי
לעיל אין הפי' יוצאה אשה בכסף שהוא בכסף שיתן יין וע"מ שלא תלכי לבית אביך לעולם נקט ,דבע"מ
הבעל אלא בכסף שתתן היא לבעלה כמו באמה שלא תשתי יין ליכא לפלוגי בין אם אמר סתם בין
העבריה והפירכא היא מה לאמה שכן יוצאה בכסף אם אמר לעולם.
)ברית יעקב( אשר נותנין לאדון ומהראוי שבכניסה שנקנית אם
הוא יתן מה שאין כן באשה שלא מפני שתתקדש
849
