Page 847 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 847
Pg: 847 - 27-Back 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
בשטר לפרוע דמי פדיון ההקדש לא אימעיט דהכי שם ד"ה חדא מחדא וכו' ושטר קונה באמה
אמרי' בבכורות דף נ"א אמתני' דכתב לכהן שהוא העבריה וכו' .לכאורה קשה והרי האמה גופה היא
חייב ליתן ה' סלעים חייב ליתן לו ובנו אינו פדוי נלמדת מהקישא דאחרת וא"כ איך נלמוד שטר
אמר עולא דבר תורה בנו פדוי ומ"ט אמרו אין בנו באשה כיון שקונה באמה וכן ראיתי לה' אליה רבה
פדוי גזירה שמא יאמרו פודין בשטרות אלמא דהא ז"ל שהקשה כן והניח בצ"ע ע"ש .ולפק"ד נראה
דממעטי' שטרות מכלל ופרט וכלל היינו אם מוסר דלק"מ והוא דהא דילפי' שטר מכח הקישא דאחרת
לו שט"ח שיש לו על אחרים וכן פירש"י שם היינו לאחר דכתיב שטר בקרא אבל אי למדנו אותו
במשנה וז"ל ולא בשטרות שאם יש לו שטר על במה מצינו ולא כתיב בקרא לא הוה ילפינן ליה
חבירו בה' סלעים ונתנו לכהן וכו' ע"כ .והכי מוכח מהקישא אלא מקרא דלא תצא כצאת העבדים דאין
מדתנן ברישא דמתני' אין פודין בשטרות והדר תני ללמוד מהיקשא אלא מאי דכתיב בהדיא וא"כ יש
כתב לכהן וכו' מש' דלא ראי זה כראי זה דברישא ללמוד ששטר קונה במה מצינו ,ששטר קונה באמה
אין פודין מן התורה כלל אפי' לאחר שיפרע מהחוב והיינו מכח קרא דלא תצא כס' רב חסדא ואע"פ
ובסיפא אין בנו פדוי משום גזירה כדקא' עולא שאמרו שם לסברת רב חסדא באיבעית אימא
ומדברי רש"י כאן משמע דגם כשכותב לו שהוא דאצטריך לאחרת היינו ג"כ לאחר האמת דכתיב
חייב דמי פדיון הקדש ממעטי' ליה מקרא דונתן שטר בקרא אבל אי לא כתיב ולמדנו אותו מלא
תצא לא הוה צרכינן להקישא דאין ללמוד מהקישא הכסף וקם לו דדרשינן ליה כלל ופרט וכלל.
)פחד יצחק( אלא מאי דכתיב בהדיא וכן מצאתי לה' עצמות יוסף
ז"ל בהא שאמרו לקמן דרב הונא סובר שחופה
שם בא"ד .כתב הרשב"א ז"ל ואיני מחוור דבכי קונה א"כ נימא נמי תהא חופה קונה באמה מהקישא
האי גוונא אפילו באשה אינה מקודשת דאילו דאחרת ותירץ דאין ללמוד מהקישא אלא מאי
האומר לאשה הרי את מקודשת לי במנה ומחיייב דכתיב בהדיא ע"ש וכאן ג"כ אמרינן הכי ,ודו"ק.
אני עצמי לך בשטר באותו מנה אינה מתקדשת
)חיי אריכי( דמנה אין כאן שהרי אינו מקדשה בשטר אלא במנה
ומנה אינו והעלה דהכי פירושו מה לשטר שכן אין
פודין בו הקדשות אם כתב בשטר הקדש זה פדוי תוס' ד"ה ומנין שאף וכו' ,ומק"ו דאמה
אינו פדוי דומיא דשטר קדושין שכותב לה הרי את העבריה שאין נקנית בביאה ונקנית בשטר וכו'.
מקודשת לי עכ"ל ולי אני עבדו יראה לפי ענ"ד הקשה הרב מור זקיני דהא קל וחומר פריכא הוא
דאינו דומה דבשטר קידושין כיון שכותב לה הרי כדאמרן והלא דין הוא יבמה שאינה נקנית בביאה
את מקודשת חייב עצמו לה ואסרה על כל אדם מה נקנית בכסף ,ודחי ליה יבמה תוכיח ,והכא נמי
שאין כן בפדיון הקדשות אם כותב בשטר הקדש זה נידחי הכי ונימא יבמה תוכיח שנקנית בביאה ואינה
פדוי לא חייב עצמו במעות הפדיון ובודאי ופשוט נקנית בשטר ,עכ"ל .ולדעתי פלא הוא ,דהא התם
דאינו פדוי שהרי יכול לומר מה שכתבתי הקדש זה דחי מה ליבמה שכן אין נקנית בשטר ,והכא נמי
פדוי כוונתי היא שמעתי שהוא פדוי ולכן רש"י ז"ל נאמר שכן אין נקנית בכסף ,ודו"ק.
)מקור חיים -מאימראן( ימאן זה הפירוש ופירש אם כתב לגזבר שטר על
מעות פידון הקדש דבלאו הכי לא שייך לקרותו
שטר ואפילו הכי אינו פדוי מדכתיב ונתן הכסף וקם בא"ד משום דאמה גופה .מקשים א"כ הו"ל
להש"ס למיפרך מה לכסף שקונין באמה משא"כ לו.
)שדה יצחק( בשטר דהא לא ידענא אלא מהיקש אשה לאמה.
ולע"ד נראה דעדיפא מינה קמשני דאי הוה משני
הא דמה לכסף משא"כ בשטר הו"א הניחא למאן
847
