Page 848 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 848
Pg: 848 - 27-Front 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
דסבירא לן דכי יקח הוא בין בכסף ממש בין דיליף שטר באמה מהיקשא אלא לר"ח דיליף מלא
בקרקעות .ותירץ דאיכא למיפרך מה לקרקעות תצא כצאת העבדים לאו פירכא הוי ולזה קאמר מה
וכו' ,וא"ת מטלטלין יוכיחו ,וי"ל שכן פודין .ואם
כן אחר שאני מחלק בין כסף לשטר משום פירכא לכסף שכן פודין דהוי לכ"ע.
דשכן פודין תו ליכא למימר קרקעות יוכיחו דאימא )לאברהם למקנה(
לך וקרקעות דאשה מתקדשת מנא לך אחר שחלקנו
בא"ד ועוד כיון דלרב חסדא אב כותבו וכו'
ואמרנו מה לכסף שכן פודין אימא דדוקא כסף שהבעל כותבו ,לכאורה היה נראה לו' דמהאי
אשה מתקדשת בו שכן פודין מה שאין כן טעמא נמי לא יליף שטר קיחה קיחה מואקח את
בקרקעות .אמנם עתה אחר שידענו דבשטר אשה ספר המקנה דכתיב גבי שדה משום דשטר שדה
מתקדשת אתי קרקעות במה הצד משטר וכסף. מוכר כותבו ושטר קי' הבעל שהוא כקונה כותבו,
וקשה לזה מה שאמרו התוספות במתני' בדיבור אבל ראיתי להמוהרש"א בדף ב' ד"ה משום דקא
בעי למתני כסף וכו' שכ' דלא נתקבלה ג"ש דקיחה
המתחיל בפרוטה ובשוה פרוטה.
)מעשה חייא( קיחה רק לעניין כסף ע"ש וק"ל.
)עבודת הלוי -מה"ק(
בא"ד וי"ל דאיכא למפרך מה לקרקע שכן קונים
וכו' אגבן וכו' ,אין להק' דגם הכא נימא דכל זה שם ד"ה שכן פודין בו כו' ,י"ל דחומרא הכתוב
אכניס בק"ו ,די"ל דזה נמי כתיב בפסוק ויתן להם בפסו' אין להכניסו כו' ע"כ ,ק' והרי לעיל בד"ה
אביהם מתנות עם ערים בצורות ביהודה וק"ל. מה ליבמה שכן זקוק' כו' הם בעצמם הכניסו חומרת
הכתו' בפסו' דהיינו שזקוק' ועומדת ודוחק דהשתא
)עבודת הלוי – מה"ק(
הדרי בהו ממה שכתבו לעיל.
שם ד"ה מה הויא ולענין ביאה כיון להתרחקה, )מר דרור(
הקשה הרע"י לקמן ד"ט )ע"ב( למ"ש בגמרא עד
דקדיש והדר בעיל ,י"ל דלעיל דרשינן מוכתב לה בא"ד וא"ת מטלטלין יוכיחו וכו' .וי"ל מה
אליבא דרבא בכתיבה מתגרשת ולא בכסף וכתבו למטלטלין וכו' .קשיא דאימא קרקעות יוכיחו וחזר
התוס' ולענין ביאה ליכא למימר מה הויה בביאה הדין הצד השוה דקונה בעלמא ומקדשין בו את
שהרי להתרחק ממנה הוא מגרשה והשתא תימה האשה אף אני אביא שטר וכו' .וי"ל דאיכא למימר
היכי מצי למימר עד דקדיש והדר בעיל דא"כ כי מה להצד השוה שכן הנאתו מרובה ולא חשו התוס'
מיעט קרא דוכתב מיעט דאינה מתגרשת בכסף להזכיר זה מפני דהבריתא לא חשה לומר אלא חדא
וביאה ולזה אין צריך מיעוט כלל כיון דלהתרחק מחדא דהיא פירכת קולא וחומרא .אמנם פירכת מה
ממנה קמתגרשה והדבר פשוט דוכתב לה איצטריך הצד היא פירכת אפילו בכל דהוא לא חשו ולזה
בלא"ה למעוטי חליצה באשה עכ"ל .ולע"ד נראה התוס' לא הזכירו אלא מה שהזכירה הבריתא.
במ"ש עוד הרע"י לעיל מזה לקושיא אחרת דאיתא )ח"ר ,וכל החכמים( .אמנם י"ש תירץ בדקדוק מה
בירוש' פ' זה ,ר"י אמר והיא בעולת בעל למדנו שאמרו התוספות פי' דאדם יכול לקדש אשה
ביאה בלא כסף כסף בלא ביאה מניין .ויצאה חנם בקרקע .והוא דהוקשה להם לתוספות במה שאמרו
אין כסף ולמד הרב תירוץ למה שהק' אי מהתם נעשה קל וחומר מקרקעות דהרי מנלן דקרא
הו"א עד דקדיש והדר בעיל כיון דאתקש אמה בקרקעות דכסף אמרה תורה ,לזה אמרו בודאי
לאחרת נימא מה אמה מקניא בכס' לחודיה אף אשה דליכא קרא מיותר לקרקעות אלא שנעשה קל
דהכונה הוי דנהי דידעינן כסף בלא ביאה אבל ביאה וחומר ממה שמצאנו ראינו דאדם המקדש אשה
אפילו בקרקע אמרינן דהיא מקודשת משמע
848
