Page 877 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 877

‫‪Pg: 877 - 28-Front 22-02-27‬‬

              ‫אוצר מפרשים קידושין‬

‫בשעת הלואתו קני ליה נמי לכמה ענינים לענין פסח‬

‫בא"ד מצינו למימר כו' עכ"ד‪ ,‬כיון דברייתא ולקדש בו את האשה ולקנות בו קרקע ועבדים‬

‫סתם קתני יכולים לפרש דאיירי אפי' בשעת מלוה כדכתבו התוס' לעיל‪ ,‬וכיון שכן הוי עליה שומר‬

‫ואפ"ה יכול לקדש בו כיון דבשלא בשעת מלוה שכר להתחייב בגניבה ואבידה‪ ,‬דס"ד דעדיפא הא‬

‫קונה קנין גמור בשעת מלוה נמי אלים שעבודיה מפרוטה דרב יוסף דהוי שומר שכר בשביל אותה‬

‫לחשב ממון לקדש בו האשה‪ ,‬אך מדקדוק דברי הנאה‪ ,‬ומשני אימור דא"ר יצחק שלא בשעת וכו'‪,‬‬

‫הרא"ש ק' על דבריהם שנראה שסותרים דבריהם כלומר לא מצינו שיקנה לענין חיוב אלא שלא‬

‫אהדדי שבכאן כתבו מאיזה טעם יכול לקדש בשעת הלואתו דלגוביינא תפסיה‪ ,‬אבל בשעת‬

‫במשכון שבשעת הלואה היינו כיון דשלא בשעת הלואה לא קני אלא ליפוי כחו ולא לחובתו‪.‬‬

‫)חי' מהרי"ט(‬                                        ‫הלואה קני ליה קנין גמור והיינו ע"כ להתחייב אפי'‬

                                                    ‫באונסין כפרש"י דאי דוקא להתחייב בגניבה‬

‫ואבידה דהיינו שומר שכר וכמו שכתבו בסמוך א"כ בא"ד ואוקי תלמודא ר"מ כר' יצחק כו' ע"כ‪.‬‬

‫ע"כ היינו משום שנהנה שיכול לקדש בו כמו יש לדקדק דאדרבה כפרש"י משמ' דה"ק ר"מ‬

‫שהכריח הרא"ש ע"ש א"כ בשעת הלואה אין לו כח דס"ל דבשעת הלוא' שומר שכר א"כ כר' יצחק ס"ל‬

‫זה וא"כ דבריהם שבכאן סתרי דבריהם שבסמוך דבשלא שעת הלואה קני ליה קנין גמור להתחייב‬

‫אפי' באונסין לזה בשעת הלואה נמי אלים שעבודיה‬                    ‫שכ' להתחייב בגניבה ואבידה‪.‬‬

‫)מר דרור( לקדש בו האשה וכיוצא ולכן יתחייב עליו נמי‬

‫בגניבה ואבידה בההיא הנאה כשומר שכר‪ .‬וי"ל‬

‫בא"ד כיון דב"ח קונה כו' קנין גמור כו' הנה דראיית התו' מדשני אימור דאמ' ר"י שלא בשעת‬

‫ראיתי להרב מחנה אפרים בה' זכיה מהפקר סימן הלוא' בשע' הלוא' מי אמ' ואי איתא דכונת הש"ס‬

‫ט' )ד"ל ע"ג( שהקשה דדברי התוספות אלו סתראי כמ"ש א"כ מאי קאמר אימור דאמ' ר"י כו' וק"ל‪.‬‬

‫)מר דרור(‬                                           ‫נינהו למ"ש הם עצמם בדף י"ט ע"א ד"ה מלוה על‬

                                                    ‫המשכון כו' ע"ש וכפי תשובת מהר"ם שהביא הוא‬

‫עצמו באותו הסימן סוף ע"ב דלא קני אלא להתחייב שם ד"ה צדקה מנין וכו' וי"ל דדייק מדכתיב‬

‫בגניבה ואבידה ומהני ביה מחילה אף שהמשכון ושכב בשלמתו וכו'‪ .‬ודוחק‪ ,‬די"ל דמברכו שלא‬

‫בידו אזדא ליה הקו' שהקשה להתוס' דהתוס' נמי בפניו ולא הוי ריבית דברים‪ .‬ונראה לתרץ דה"ק‬

‫ס"ל בפי' כס' מהר"ם היפך ס' רש"י וכמ"ש כן אם אינו קונה צדקה מניין והא דמחזיר לו לשכוב‬

‫בד"ה מנין כו' ואם כן שפיר מהני מחילה אע"ג עליו י"ל דתור' אתי להור' בזה דצרי' להחזיר לו‬

‫דכתבו דקנאו קנין גמור היינו להתחייב גניבה דאינו קונה המשכון ולכך אמר אם אינו קונה צדקה‬

‫ואבידה ולא לאונסים ושפיר מהני מחילה כסברת מניין וה"ק אם התורה אתי להורת דאינו קונה‬

‫מהר"ם ולא צריכינן לישובו של הרב ע"פ לשון משכון צדקה מניין למה אמר לך תהיה צדקה‪.‬‬

‫)רמת שמואל(‬                                         ‫רש"י וכמו שיראה המעיין בפשיטות וק"ל‪.‬‬

                                                    ‫)אבני שהם(‬

‫בא"ד דייק מדכתב ושכב בשמלתו וברכ' כו'‬

‫שם ד"ה מנין לבעל חוב שקונה משכון‪ .‬פי' ע"כ‪ .‬קשה א"כ ולך תהיה צדק' למאי אתא‪.‬‬

‫)מר דרור(‬                                           ‫בקונטרס להתחייב באונסין וקשה וכו' ואוקי‬

                                                    ‫גמרא ר"מ כר' יצחק‪ .‬לשון התוס'‪ .‬ותימה‬

‫דלפרש"י לא קשה כלל‪ ,‬דהוה ס"ד דגמרא לאוקומי בא"ד וי"ל דדייק מדכתיב ושכב וכו' עכ"ל‪.‬‬

‫טעמי דר"מ כר' יצחק דבעל חוב קונה משכון קנין צ"ע דר"י קמייתי לה מדכתיב צדקה‪) .‬א"ה נ"ל‬

‫גמור להתחייב באונסין שלא בשעת הלואתו‪ ,‬אף ליישב דלרבותא מייתי לה וה"ק אם אינו קונה‬

                                               ‫‪877‬‬
   872   873   874   875   876   877   878   879   880   881   882