Page 880 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 880

‫‪Pg: 880 - 28-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים קידושין‬

‫שם התם נמי כתיב ואקח את ספר המקנה ע"כ‪.‬‬               ‫נתתי וכו' וגם שדות בכסף יקנו כו' כדלעיל‪ .‬ונראה‬
‫ר"ל וכיון דאית לן תרי קראי דתלה במוכר אית לן‬         ‫דקרא דומכר מאחוזתו אינו מבורר שהמוכר הוא‬
‫למימר דאתו תרי קראי ומפקו לקרא דשדות בכסף‬            ‫הכותב‪ ,‬וגם קרא דאת בתי נתתי גם כן אינו מבורר‪,‬‬
‫יקנו ממשמעות' וקרינן ביה יקנו אבל לגבי קידושין‬       ‫דאפשר דאת בתי נתתי‪ ,‬היינו עם הקנין שקונה‬
‫דלית לן אלא קרא אחד דאת בתי נתתי וכו' לא מפיק‬        ‫אותה בעלה‪ ,‬ואם היה דוחק הפסוק דשדות בכסף‬
                                                     ‫יקנו היה בעבור פסוק דומכר מאחוזתו שאינו‬
                ‫קרא דכי יקח איש ממשמעותיה‪.‬‬           ‫מבורר‪ ,‬משום הכי פריך הכא נמי נדחוק וקרינן כי‬
‫)שערי ציון(‬                                          ‫יקח וכו'‪ ,‬אבל השתא משני דלהכי קרינן כי יקח‪,‬‬
                                                     ‫משום דאית לן קרא מפורש בהדיא ואקח וכו'‪ ,‬מה‬
‫תוס' ד"ה הב אשקי ושדי אינה מקודשת‪ .‬וא"ת‬              ‫שאין לנו גבי אשה קרא מפורש‪ ,‬ולהכי לא דחקינן‬
‫מי גרע מתן מעות לפלוני וכו'‪ .‬לשון התוס'‪.‬‬
‫וקשה דודאי גרע דהתם אמרה תן ואקדש אני לך‪,‬‬                                     ‫בכי יקח איש כלל וכו'‪.‬‬
‫דאילו לא אמרה אלא תנם לפלוני התניא לעיל )ח‪,‬‬          ‫)עצמות יוסף(‬
‫ב( דאינה מקודשת ולעולם דאתן לפלוני ואקדש לך‬
‫אפילו היתה שואלת מעיקרא שלא בתורת קידושין‬            ‫שם ואבע"א התם נמי כתיב ואקח את ספר‬
‫ואמר לה אי יהיבנא ליה מקודשת לי ואמרה כן‬             ‫המקנה‪ .‬לכאו' נראה דהכי פי' דהתם משום דאית‬
‫מקודשת‪ .‬ונראה דס"ל לתוס' שאם לא היתה‬                 ‫לן תרי קראי דהיינו ומכר וגם ואקח את ספר‬
‫שואלת מעיקרא שלא בתורת קידושין‪ ,‬כי אמרה תן‬           ‫המקנה דמוכח מינייהו דהמוכר כותבו משו"ה לא‬
‫לא חיישינן‪ ,‬דתן שלא בתורת קדושין קאמרה‪,‬‬              ‫קפדי' אקרא דשדות בכסף יקנו וקרי' ביה יקנו‬
‫שהרי על דבריו הוא נותן‪ ,‬והיא אינה אומרת תן‬           ‫בפתח תחת היו"ד משא"כ גבי קי' דלא כתיב אלא‬
‫לרמות‪ ,‬שהרי לא גלתה דעתה שיתן שלא בתורת‬              ‫חד קרא דאת בתי נתתי לא אלים טפי מקרא דכי‬
‫קדושין‪ ,‬והא דתניא לעיל אינה מקודשת בשלא‬              ‫יקח דנימא קרי ביה יקח לשנות הקריאה אלא‬
‫אמר הוא‪ ,‬אבל אמר הוא אתן מנה לפלוני והתקדש‬           ‫דלפ"ז לא דייק שפיר לשון הש"ס דקאמר התם נמי‬
‫לי ואמרה תן‪ ,‬פשיטא דמקודשת בתן כדקאמר הוא‪,‬‬           ‫דהול"ל התם כתיב נמי‪ .‬והיותר נר' דה"פ דבההוא‬
‫לכך חלקו ואמרו דשאני הכא שאמרה לו מעיקרא‬             ‫עיניינא גופיה דכתי' שדות בכסף יקנו מיניה וביה‬
                                                     ‫מוכח דיקנו בפתח תחת היו"ד קרי' דהא עבד עובדא‬
                     ‫הב לי ולא בתורת קדושין‪.‬‬         ‫ירמיה וקאמר דעובדא הכי הוא שהוא לקח ספר‬
‫)חי' מהרי"ט(‬
                                                                                 ‫המקנה מיד חנמאל‪.‬‬
‫בא"ד וא"ת מי גרע מתן וכו' עכ"ל‪ .‬יש לדקדק‬             ‫)פחד יצחק(‬
‫דכבר תרצו לעיל דשאני הכא שהוא התחיל‪ .‬וי"ל‬
‫דשאני שאמרה תנם לאחר שייך לפרש דר"ל תנם‬              ‫שם התם נמי כתיב ואקח וגו'‪ ,‬פירש התם כתיב‬
‫לכל מי שתרצה אבל הכא דאמרה תן לי לא שייך‬             ‫נמי פסוק אחר במעשה שהיה המורה זה ומעשה‬
‫לומר כך וז"ש התוס' כ"ש כשאומרת תן לי וק"ל‬            ‫כזה מפורש רב הוא להוכיח פירוש לישנא דקרא‬
                                                     ‫הכתוב במקום אחר בענין כזה משא"כ בקידושין‬
                ‫ועיין מהר"א בן ששון סי' קע"ב‪.‬‬        ‫דלא אשכחן מעשה כי האי מפורש ולכן אין לנו‬
‫)זרע יצחק(‬                                           ‫הוכחה להוציא לישנא דקרא דקדושין ממשמעותו‪.‬‬

‫בא"ד שם‪ ,‬מדבריהם דאי אמר הוא תחילה אי‬                ‫)אדרת אליהו(‬
‫יהיבנא לך מקדשת לי ואמרה הב דהויא מקו'‪ .‬ועוד‬
‫נר' לכאורה דס"ל דהיכא דאמרה הבה מיהבא אע"ג‬
‫דהוא א"ל תחילה אי יהיבנא לך וכו' ואמרה הבה‬

                                                ‫‪880‬‬
   875   876   877   878   879   880   881   882   883   884   885