Page 878 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 878
Pg: 878 - 28-Back 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
שם ד"ה אם היה וכו' פירש"י דחצירה קונה ולא צדקה מנין כלומר אדרבה ולך יהיה חטא הוא והיאך
נהירא וכו' .ונראה לי דחלילה וחס לרש"י ז"ל הזדונות נעשו זכיות וכת' רחמנא ולך תהיה צדקה(.
לפרש כזאת אלא רוח אחרת לרש"י ז"ל בזה דודאי
פשיטא ליה דפשטא דשמעתין הוא אם סמכה דעתה )שורש ישי(
או לא ,ומה שפי' רש"י ז"ל דחצירה קונה לאו היינו
עיקר טעמא דמשום הכי מקודשת אלא עיקר טעמא שם ד"ה תנם לאבא וכו' וא"ת הא אמרינן לעיל
הוא משום דמוכחא מלתא דסמכה דעתה .וזה לא תן מנה לפלוני ואקדש אני לך מקודשת וי"ל
הוצרך רש"י ז"ל לפרשו והניחו פשוט לדרדקי דבי וכו' ,ומאי דחידשו התוספת יותר מרש"י י"ל
רב ,אלא אשמועינן רש"י דכיון שהניחו שם דלרש"י משמע דהכל תלי בשביל שהיא התחילה
מקודשת מיד אעפ"י שלא בא לידה עדין דחצירה דהא נלמוד האי דתן מנה לפלוני וקדש אני לך מדין
קונה לה מיד כיון דסמכה דעתה ,וכי אמרינן לעיל
תנהו על גבי סלע אינה מקודשת היינו אפילו זרק ערב וגבי ערב אע"ג דנותן התחיל עם הערב ערב
המנה לתוך חיקה והגיעו לידה כיון שגילתה דעתה משתעבד ולכך חדשו תוספת דהכא שאני כיון דהוא
שאינה רוצה להתקדש לו ,וכי אמרינן הכא מקודש'
היינו אפילו לא באו לידה דחצירה קונה לה מדעתה. התחיל והיא משיבה תנה למי שתרצה איכא למימר
וכן כי קמיבעיא לן סלע של שניהם מהו היינו אם דאין דעתה להתקדש אלא משטה בו משא"כ גבי
סמכה דעתה או לא ואם נימא דסמכה דעתה
מקודשת אם הגיע המנה לידה ,ועיין בהרא"ש ז"ל הערב הזכיר בוודאי הנותן להמקבל שיתן לו והוא
ערב בעדו לכך משעבד.
ותבין.
)אמרי בינה -מהד"ב( )רמת שמואל(
בא"ד דהכא אין הטעם תלוי בקנין חצרה ,אלא בא"ד וי"ל דלא דמי וכו' .וא"ת א"כ אדתני
כשהסלע שלה סמכא דעתה .וקשה דאכתי מאי
בעי סלע של שניהם מהו ,דכיון דמתורת קנין קנתה סיפא ע"מ שיקבלם לי כלומר מדין שליחות ליתני
לה חצרה מאי אהניא לה דסמכא דעתה ,מ"מ לא
באו הקידושין לידה מידו ,דומיא דשדה עפרון בדידה תנהו לאבא ולאביך ואתקדש לך מקודשת.
דכתיב )בראשית כג ,יג( נתתי כסף השדה קח ממני,
ופשיטא דקידושין לא הוו עד שיגיעו מידו לידה. וי"ל דאביך אצטריכא ליה כשהוא בתורת
שליחות ,דס"ד דלא סמכה דעתה כדכתבו התוס'
)חי' מהרי"ט( בסמוך.
בא"ד וי"ל וכו' ,עיין מה שהקשה מוהרימ"ט ז"ל
יע"ש ,ול"נ דאדרבא הא עדיפא דקא מפליג באמר
לה תחלה גופיה ודו"ק.
)שורש ישי(
)חי' מהרי"ט( בא"ד וי"ל דלא דמי דהתם שהתחיל' היא בדבר
כו' עכ"ל .הקשה הרי"ט וז"ל אדתני סיפא ע"מ
דף ט ע"א
שיקבלם לי כלומר מדין שליחות ליתני בדידה תנהו
גמ' כל הבא מיהבא לאו כלום הוא .בשום ענין לאבא ולאביך ואתקדש לך מקודשת כו' ע"ש מה
דכפל הלשון משמע מ"מ עשה מה שאני אומר לך
שתירץ .ולק"מ דהתנא ניחא ליה לאשמעינן רבותא
בין יהיה כדבריך בין לא יהיה. בכה"ג דאפי' אי אמר לה איהו מעיקרא מקודשת
)אדרת אליהו( בכה"ג דאי אמרה אח"כ ע"מ שיקבלום אבא או
אביך.
)עוד יוסף חי(
878
