Page 887 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 887
Pg: 887 - 28-Back 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
דחדא מנייהו נקט .א"נ דיש לדחות דתחילת ביאה דקאי אכסף ושטר ,אבל בלישנא דנישאת קשיתי'
קונה אע"פ שאינו כן ,ועוי"ל כפ"ד התוס'] .ד"ה כל דלעיל הזכיר ביאה ואחר כך נשאה ,אלמא אירוסין
הבועל דלהרשב"א משכחת לה בקנאה בהעראה עושה ,ומשני לה בדוחק דאשארא קאי.
)עצמות יוסף( ופירש .או במפרש שרוצה לקנות בהעראה לבד
להריב"ם ,ולר"ת דעתו על גמר ביאה היינו גמר
העראה ועודה בתולה .אך ק"ל דא"כ גם בנערה שם קתני ביאה וקתני נשאת ,קשה דמרישא הו"ל
מאורסה משכח"ל בכה"ג דעדיין בתולה .ונראה לאוכוחי טפי דקתני וזכאי במציאתה וכו' ואי ביאה
דלגבי בעלה אפילו כה"ג נקראת בעולה כמו דבעלה נשואין עושה היכי קאמר וזכאי במציאתה אלא מאי
עושה אותה בעולה אפילו שלא כדרכה .המקי"ש[ .אית לך למימר דלא קאי אקידשה בביאה וא"כ ע"כ
)פרחי כהונה( כיון דבארוסה מיירי קתני בסיפא נשאת לאפוקי
רישא דתנא וזכאי במציאתה דמיירי בארוסה .ושוב
שם קתני ביאה וקתני נשאת .וא"ת אדמותיב ליה ראיתי למוהרימ"ט ז"ל שהקשה כן ולא תירץ כלום.
מסיפא ליסייעי' מרישא ,דקתני זכאי במציאתה ולענ"ד נראה לתרץ דהכי פריך דלא הו"ל למיתני
ובמעשה ידיה ,ואע"ג דמעיקרא איכא כסף ושטר תיבת נשאת אלא הכי הול"ל יתר עליו הבעל וע"כ
וביאה כדקתני לה הברייתא מעיקרא ,אלמא ביאה דקאי אהא דתני ברישא ובביאה ומדקתני נשאת
אירוסין עושה ולא נשואין .תירץ הראב"ד משום עכ"ל דעד השתא לא מיירי בנישואין כלל וש"מ
דאיכא לשנויי זכאי במציאתה מקמי ביאה קאמ' ,דביאה דתני ברישא אירוסין עושה.
)פחד יצחק( אבל ביאה אפשר שאינו זכאי דנשואין עושה,
והשתא דקתני סיפא נשאת ולא קתני קדשה בביאה
יתר עליו ,אלמא כל הנך דקתני רישא אפי' קידושין רש"י ד"ה תחי' ביאה קונה באירוסין .נראה
קאמ' שהאב זכאי בהן עד שתנשא .ואכתי קשה אם דרש"י הרגיש קושית התוספות ז"ל מההיא דיבמות
איתא דנשואין עושה ,היכי מקבל גיטה ,דהא קי"ל דמוכח דמקנייא בהעראה דהיינו תחי' ביאה ,ולתרץ
כיון דנשאת אין לאביה רשות בה ,אלמא אירוסין זה כתב קונה באירוסין כתירוץ ר' נסים גאון דהתם
עושה .וי"ל דמקבל גיטה אכסף ושטר קאי ,ולא מיירי אחר הקידו' דע"י אותה העראה הוי כנשואה
כמו חופה דלאחר הקי' והכא מאי דבעי בתחי' אביאה.
)חי' מהר"י בירב( התירוץ )וע' בחידושי מהר"י בי רב דכ"כ בכונת
רש"י יע"ש( וכ"כ הרשב"א בחי' משם האלפסי
שם קתני ביאה וקתני נישאת .תימא אמאי לא וכ"כ בתוס' הרא"ש משם האלפסי דהתם מיירי
דייק דקתני וזכאי במציאתה בתר קידושי ביאה ,בביאה שלאחר הקידושין שהיא לשם נשואין כמו
דאי נישואין עושה שוב אין לאביה זכות בה ,אלא חופה וכ"כ הרי"ף דמיירי בביאה דחופה .אך א"ל
מאי אית לן למימר דמילי מילי קתני ואם לא קדשה אמאי לא הקשו התוס' קושית' בתחי' הבעיא
בביאה האב זכאי במציאתה וכו' ,אם כן מאי קשיא דתיקשי להו מהתם דפשי' דתחילת ביאה קונה.
ליה דקתני ביאה וקתני נשאת ,משום דהפסיק הענין
)לאברהם למקנה( במילי דלא שייכי בתר דינא ,הוצרך לומר השתא
נישאת.
)חי' מהרי"ט( תוס' ד"ה עד שיהיו ב' מומתין ע"י משמע וכו'
עכ"ל .יש שואלים אמאי לא הביאו מרישא דקתני
שם קתני ביאה וכו' .קשה אמאי לא מוכח מרישא וחייבין )עליו( ]עליה[ משום א"א .וי"ל דאי מהתם
דקתני דאביה מקבל את גיטה ,ואי בנשואה אין ה"א מאי חייבין קרבן קאמר והכי איתא בהדיא
אביה מקבל את גיטה .ונראה דהכא התירוץ מבואר
887
