Page 230 - מיזוגים ורכישות - פרופ' אהוד קמר 2022
P. 230
‫מאפיי י ההלוואה כחלק בלתי פרד מהמחיר הכולל אותו הסכימה החברה הסי ית‪ ,‬בעקבות המו"מ אשר הת הל בי ה‬
‫לבין כור‪ ,‬לשלם עבור עסקת המיזוג‪.‬‬

‫מטרת המיזוג‪ ,‬כפי שציי ו המשיבות‪ ,‬הייתה להפוך את החברה לחברה פרטית‪ .‬רכישת השליטה בחברה על‬
‫ידי החברה הסי ית עשתה‪ ,‬למעשה‪ ,‬על ידי רכישת המ יות המוחזקות בידי הציבור‪ ,‬בתוספת ‪ 7%‬ממ יות החברה אשר‬
‫רכשו מאת כור‪ .‬כור ותרה בשלב זה שותפה בחברה בשיעור אחזקות של ‪ ,40%‬כאשר קיימת לה‪ ,‬כאמור‪ ,‬האופציה‬
‫שלא להחזיר את ההלוואה תמורת מסירת מ יותיה לחברה הסי ית‪ .‬במקרה זה‪ ,‬ישקף סכום ההלוואה תמורה למ יות‬
‫הזהה לתמורה אשר משתלמת בגין מ יות הציבור ובגין ‪ 7%‬ממ יות כור — המועברות לחברה הסי ית על פי הסכם‬
‫המיזוג‪ .‬היה וערכן של המ יות יעלה — קיימת לכור האופציה להחזיר את ההלוואה ולהיוותר עם המ יות הן המחיר‬
‫ש קבע עבור המ יות והן השווי הכלכלי של אותה אופציה‪ ,‬הם‪ ,‬כאמור‪ ,‬המחיר אותו שילמה החברה הסי ית בגין‬

‫עסקת המיזוג בכללותה‪ .‬על מחיר זה להתחלק באופן שווה בין כל בעלי המ יות‪.‬‬

‫מכאן יש לחזור לטע ת המשיבות בע יין פרמיית השליטה‪ .‬המשיבות טע ו כי השוויון ה דרש בין בעלי‬
‫המ יות הוא שוויון מהותי‪ .‬בהי תן השו י המהותי בין כור לבין בעלי המ יות מהציבור‪ ,‬הרי שמתן ההטבה לכור‬
‫מהווה יחס שו ה לשו ים ולא אפליה בין שווים‪ .‬לטע ת המשיבות‪ ,‬השו י מתבטא בכך שכור מעבירה את השליטה‬
‫ולכן היא זכאית לפרמיית שליטה‪ .‬המבקש אי ו מתמודד עם שיעורה או סבירותה של פרמיית שליטה‪ ,‬אלא תוקף את‬

‫עצם הזכות ליתן פרמיית שליטה לבעל שליטה‪.‬‬

‫כבר בשלב זה עלי לציין כי אין‪ ,‬לדעתי‪ ,‬מקום לקבל את טע ת כור על פיה מגלמת ההטבה במקרה ה וכחי‬
‫פרמיית שליטה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש להבהיר‪ ,‬כפי שטע ה החברה בתגובתה‪ ,‬כי פרמיית שליטה אי ה אסורה והדין הישראלי‬
‫הכיר במפורש באי טרס העודף של בעל השליטה ובלגיטימיות תשלום פרמיית שליטה‪ .‬הדין אף קבע מ ג ו ים של‬
‫בקרה ופיקוח אשר יבטיחו את הוג ות העסקה כלפי החברה וכלפי בעלי מ יותיה‪ .‬אולם‪ ,‬פרמיית שליטה זו רלוו טית‬

‫במקרה של מכירת שליטה מרוכזת או במקרה הפוך של רכישה לראשו ה של שליטה מהציבור‪.‬‬

‫מבהירה חביב סגל‪ ,‬די י חברות‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬בפרק י"ב‪ ,‬כי עסקת רכישה מרוכזת היא עסקה פשוטה של מכר‬
‫מ יות — בעל שליטה מוכר גוש מ יות המייצג שליטה לרוכש‪ ,‬כאשר לאחר העסקה הופך הרוכש לבעל השליטה‬
‫בחברה‪ .‬ת אי עסקה אלה קבעים במו"מ חופשי בין המוכר לבין הרוכש‪ ,‬כאשר יתר בעלי המ יות ותרים במעמדם‬
‫המקורי בחברה‪ .‬החשש היחיד של הדין במקרה שכזה הוא כי המכירה תפגע בחברה בכללותה או בבעלי מ יות‬

‫המיעוט‪.‬‬

‫חביב סגל מביאה כדוגמא בע יין זה את פסק דין קוסוי‪ ,‬בו מכרה השליטה בב ק לרוכש אשר היה על סף‬
‫פשיטת רגל‪ .‬במקרה זה היה ברור כי הרוכש מבקש לרכוש את השליטה על מ ת להשתלט על מקורות לא מוגבלים‬
‫של מזומ ים על חשבון של בעלי מ יות אחרים בב ק‪ .‬מבהירה חביב סגל כי הדילמה המרכזית המ חה את הדיון היא‬
‫ההתלבטות של מערכת המשפט בין הצורך להגן על החופש הק יי י של בעל השליטה למכור את מ יותיו למרבה‬

‫במחיר לבין חובות האמון שלו כלפי יתר בעלי המ יות‪ ,‬ושיה ומשקיעיה‪.‬‬

‫‪226‬‬
   225   226   227   228   229   230   231   232   233   234   235