Page 45 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא
P. 45
יחד עם זאת ,אין היא מתעלמת ממקצועיותה ומאחריותה של הרשות השופטת" )ראו בג"ץ
399/85כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור ,פ"ד מא) ,(1987) 305 ,255 (3להלן:
"עניין כהנא"(.
בית המשפט הוא שצריך אם כן לקבוע לצרכי הדיון הנוכחי בבקשת פריגו מהי פרשנותו הנכונה של סעיף
46ב לחוק ניירות ערך.
.65מהו המשקל של עמדתה של הרשות לעניין זה? לעמדת הרשות יש משקל בהליך הפרשנות של
החוק .כך קובע בית המשפט העליון בעניין כהנא הנ"ל:
"אמת ,בגיבוש עמדתו של בית המשפט – ובמסגרת בתי המשפט ,של בית המשפט העליון –
יאזין בית המשפט לפירוש שנתנה הרשות השלטונית ואף ייתן לו משקל מסוים ,שהרי רשות זו
הופקדה על ידי המחוקק על ביצוע החוק ,ובידה לרוב נתונים החשובים לפירושו .עם זאת,
ההכרעה הסופית בדבר הפירוש היא בידי בית המשפט".
.66כידוע ,מלאכת הפרשנות מתחילה במילות החוק .בשלב הבא על בית המשפט להידרש גם לתכלית
החקיקה .על תכלית החקיקה ניתן ללמוד באמצעות כלים פרשניים נוספים ובכלל זה ההקשר החקיקתי ,ההיסטוריה
החקיקתית ועוד כיוצא באלה כלים פרשניים נוספים )ראו למשל ,ע"א 165/82חצור נ' פקיד שומה רחובות ,פ"ד
לט) ;(1985) 74 ,70 (2בג"ץ " 7590/14במקום" מתכננים למען זכויות תכנון נ' ועדת המשנה להתנגדויות של
מועצת התכנון העליון במינהל האזרחי ]פורסם בנבו[ סעיפים .((10.8.2015) 14-12
.67תכלית החקיקה כוללת כידוע הן את התכלית הסובייקטיבית של המחוקק והן תכלית אובייקטיבית –
"התכלית המונחת ביסוד החקיקה ...היא המטרות ,הערכים ,המדיניות ,האינטרסים ,הפונקציה
החברתית והשאיפות אשר החקיקה נועדה להגשים .התכלית היא מושג נורמאטיבי .היא
מורכבת מתכליתה הסובייקטיבית של החקיקה ומתכליתה האובייקטיבית .התכלית
הסובייקטיבית היא התכלית שעמדה לנגד עיני המחוקק בעת חקיקת החוק .זוהי 'כוונת
המחוקק' .היא משקפת נתון היסטורי-פסיכולוגי .התכלית האובייקטיבית היא התכלית
שהחקיקה נועדה הגשים בחברה דמוקרטית .זו 'מטרת החקיקה' ...על התכלית )הסובייקטיבית
והאובייקטיבית( למד הפרשן מלשון החקיקה ,מסוגה ומטיפוס הסדריה ,מההיסטוריה
החקיקתית ומעקרונות היסוד של השיטה" )ראו למשל בג"ץ 7081/93בוצר נ' מועצה מקומית
"מכבים-רעות" ,פ"ד נ).((1996) 19 (1
.68שאלת היקף תחולתו של סעיף 46ב לגבי חברות זרות המבקשות להירשם ברישום דואלי לאור
תכליתו צריכה אם כן להביא בחשבון מספר שיקולים .בין היתר יש לקחת בחשבון לעניין זה את ההיסטוריה החקיקתית
וכן גם את התכליות האובייקטיביות שהחוק נועד להגשים .בכלל זה יש מקום להביא בחשבון בין היתר את ההשלכה
של פרשנות כזו או אחרת על האפשרות של חברות זרות להיסחר בישראל ,את השאלה האם מסחר כזה הוא רצוי ,את
השאלה עד כמה יכולה הרשות למנוע מחברות זרות שנסחרות בישראל בצורה הרמטית לאמץ "גלולות רעל" וכן את
השאלה מהי ההשלכה של מנגנון ביצור שליטה או של "גלולות רעל" על טובת החברה וטובתם של בעלי המניות.
41 
