Page 49 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא
P. 49
גלולת רעל או של ביצור שליטה ,אין בכך בהכרח כדי למנוע בכל מקרה את האפשרות של רישומה של החברה כזו
למסחר בישראל.
.82זאת ועוד .פרשנותו של סעיף 46ב ביחס לחברות הרשומות ברישום כפול צריכה להביא בחשבון
גם את העובדה כי המחוקק בחר "לוותר" ביחס לחברות כאלה על ההגנות שמוענקות בחוק החברות הישראלי על
בעלי מניות .כך ,וכפי שטען בא כוח מיילן ,סעיף 39א לחוק ניירות ערך קובע כי הוראות חוק החברות והתקנות על
פיו יחולו על חברה זרה הרשומה למסחר בישראל ובה בלבד ,בהתאם לתוספת הרביעית לחוק החברות )בה מפורטים
סעיפי חוק החברות החלים על חברה כזו( .ואולם ,סעיף קטן )ד( לסעיף זה קובע כי "הוראות סעיף זה לא יחולו על
חברה שניירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה בחו"ל וכן על חברה שההוראות לפי פרק ה' 3חלות עליה לפי
סעיף 35ל )הוא הסעיף החל על רישום כפול(".
כלומר ,המחוקק עמד על אימוץ הסדרים מחוק החברות על חברות זרות שרשומות למסחר בישראל ,אולם
הוא פטר חברות הרשומות ברישום כפול מאימוץ הסדרים אלה .לכן חברות ברישום כפול אינן כפופות להסדרי
הממשל התאגידי בחוק החברות ,ובכלל זה לחובה למנות דירקטורים חיצוניים ,ועדת ביקורת ,לכללים הנוגעים
למדיניות התגמול ,לכללים ביחס לחובות נושאי משרה ואפשרויות השיפוי שלהם ולכללים לגבי עסקאות בעלי עניין.
כל הכללים האלה הם כללים שמנקודת המבט של המחוקק הישראלי נועדו להגן על בעלי מניות בחברות ,ובכלל זה
בחברות ציבוריות .מדובר בכללים קוגנטיים שלא ניתן להתנות עליהם ,והם מחייבים לכן כמובן כל חברה ישראלית
שנסחרת בבורסה בישראל.
ואולם ,למרות האמור לעיל המחוקק לא שלל את האפשרות כי חברה זרה תיסחר בישראל חרף העובדה
שהכללים החלים עליה – מכוח הדין של המדינה בה היא רשומה – לא יכללו את ההגנות האלה .במילים אחרות,
המחוקק ,לצורך קידום האפשרות של תאגידים זרים להירשם בישראל )מטרה שכזכור המחוקק ראה אותה כמטרה
רצויה ,ראויה ובעלת חשיבות( ,הסכים לוותר על הגנות משמעותיות בממשל תאגידי ביחס לתאגידים אלה .מכאן
שהאפשרות לפרש את סעיף 46ב כמאפשר בנסיבות מסוימות רישום של חברה זרה שיש לה מנגנוני ביצור שליטה,
לפחות ככל שמדובר בחברה הרשומה ברישום כפול ,היא אפשרות פרשנית סבירה ,העולה בקנה אחד עם כוונת
המחוקק.
.83מעבר לאמור לעיל ,לצורך פרשנותו התכליתית של סעיף 46ב ,יש להידרש גם לשאלה מהי
ההשלכה של מנגנוני ביצור שליטה על בעלי המניות בחברה ,והאם מנגנוני ביצור שליטה הם רצויים או מזיקים .אינני
סבורה כי ניתן לקבל הכרעה בשאלה מורכבת זו ,שרבות נכתב עליה והדעות לגביה חלוקות .די בכך שאציין כי לקיומן
של גלולות רעל ישנם יתרונות כמו גם חסרונות .מעבר לכך ,יש להבחין בין גלולות רעל שונות ,כאשר ישנן גלולות
בעלות עוצמה רבה יותר או פחות ,גלולות שיש אפשרות קלה או קשה לבטל אותן וכיוצא באלה .כל אלה הם שיקולים
המשפיעים על השאלה האם הנזק הכרוך בגלולה כזו או אחרת עולה התועלת הכרוכה בה.
45 
