Page 48 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא
P. 48
היחס בין תכלית הסדר הרישום הכפול לבין הוראת סעיף 46ב לחוק ניירות ערך
.78השיקולים שפורטו לעיל ,המתייחסים לחברות זרות הנסחרות בבורסה בישראל ורשומות ברישום
כפול ,הם שיקולים שאני סבורה שיש לקחת אותם בחשבון במסגרת פרשנותו התכליתית של סעיף 46ב בהתייחס
לתנאים שיש להתנות על חברות כאלה.
.79עמדת המחוקק בהסדר הרישום הכפול לפיה יש לעודד רישום כזה תוך הסתמכות על כללי הבורסה
במדינות הזרות בהן רשומות החברות למסחר ,מחזקת את המגמה הליברלית בפרשנות סעיף 46ב ביחס לחברות זרות
ברישום כפול .אין ספק כי קיומם של דינים תובעניים בהתייחס לכללי הרישום עלולים לפגוע באטרקטיביות האפשרית
של שוק ההון בישראל וברצונן של חברות זרות להירשם למסחר בבורסה בתל־אביב .מאחר שכאמור המחוקק היה
סבור כי רישום כזה הוא רצוי )ואין זה המקום לחוות דעה האם ובאיזו מידה הוא אכן רצוי( ,יש לפרש את הוראת סעיף
46ב באופן שיעודד אותו ,או לפחות לא ירתיע חברות זרות מלהירשם בישראל.
.80כאמור ,ההגנות שניתנות לבעלי מניות בחברות הרשומות ברישום כפול ,כוללות את ההגנות
שנדרשות על ידי הבורסה האחרת בה רשומות המניות למסחר .גם עניין זה צריך להשליך על פרשנות הוראת סעיף
46ב .אכן ,תפקידן של הבורסה ושל רשות ניירות ערך בישראל הוא להגן על ציבור המשקיעים בישראל ,וזאת בהתאם
לאמות המידה ולקריטריונים המקובלים בהקשר זה על הרשות שהם רלוונטיים לציבור בישראל.
יחד עם זאת" ,ייבוא" של חברות זרות שייסחרו בבורסה בישראל מחייב הבנה והכרה בכך שלא ניתן להגן
"באופן הרמטי" על ציבור המשקיעים הישראלי בהתאם לאמות המידה הישראליות .מתן אפשרות לרישום כפול צריך
להביא בחשבון שלפחות באופן חלקי יהיה מקום להסתמך על ההגנות הזרות ,ולא רק על אלה הישראליות.
.81באופן ספציפי ,כאשר מדובר במנגנונים של גלולות רעל ,הרי לא ניתן למנוע לחלוטין קיום עתידי
של מנגנונים כאלה ביחס לחברות הרשומות ברישום כפול .הטעם לכך הוא שאף אם חברה זרה נרשמת ברישום כפול
כאשר אין לה כל מנגנון של גלולת רעל או מנגנון ביצור שליטה אחר ,הרי עדיין ייתכן כי החברה הזרה תוכל לאמץ
מנגנונים כאלה בעתיד בהתאם לדין החל עליה לפי מקום מושבה.
אם מדובר בדין המאפשר אימוץ מנגנוני ביצור שליטה ללא קושי ,לא ניתן יהיה למנוע מהחברה לאמץ
מנגנונים כאלה בעתיד ,לאחר שהיא נרשמה למסחר בישראל .אם היא תעשה כן ,יוכלו אולי הרשות והבורסה למנוע
את המשך המסחר במניותיה בישראל – אם ימצאו לנכון לעשות כן .אולם ,אותם בעלי מניות ישראליים כאשר רכשו
את מניותיה של החברה ,ייוותרו במצב כזה בעלי מניות של חברה שכלול בה הסדר של גלולת רעל .כאמור ,תוצאה
כזו היא בלתי נמנעת.
העובדה שלא ניתן למנוע לחלוטין את האפשרות של אימוץ עתידי של גלולות רעל על ידי חברות
שנרשמות ברישום כפול צריכה להשליך גם על פרשנות החוק לגבי אותן חברות שמנגנון כזה קיים או היה קיים לגביהן
ערב רישומן למסחר בישראל .לכן ,גם כאשר חברה מבקשת להירשם למסחר כאשר קיים בה מנגנון כזה או אחר של
44 
