Page 47 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא

‫יוער‪ ,‬כי גם לפני תיקון ‪ 21‬הייתה לרשות ניירות ערך סמכות מכוח סעיף ‪ 41‬לחוק לפטור תאגיד הרשום‬
‫בחו"ל מדרישות החוק‪ ,‬אם חוקי המדינה שבה היה רשום "מבטיחים די צרכם" את ענייניו של ציבור המשקיעים‬

‫בישראל‪ .‬סעיף ‪ 41‬בוטל ובמסגרת תיקון מס' ‪ 21‬נוסף לחוק ניירות ערך סעיף ‪35‬ל אשר ממשיך דרך רעיונית זו‪.‬‬

‫‪ .75‬תיקון ‪ 21‬לחוק נחקק על רקע מגמות של גלובליזציה בשוק ההון המערבי וכחלק מהשאיפה‬
‫להרמוניה בין הסדרים מדינתיים שונים בנושאי ניירות ערך ובנושאים כלכליים אחרים‪ .‬לדברי עדיני בספרו‪ ,‬בישראל‬
‫הורגש צורך ברפורמה ביתר שאת לנוכח "תנאי הפתיחה הקשים" של השוק הישראלי‪ ,‬שהביאו בין היתר לכך שבסוף‬
‫שנות התשעים של המאה הקודמת ובראשית שנות ה‪ 2000-‬חברות ישראליות רבות בחרו להנפיק את מניותיהן‬
‫בבורסות בחו"ל‪ ,‬ובמיוחד בבורסות בנאסד"ק ובניו יורק )עדיני‪ ,‬בעמודים ‪ .(380-377‬על רקע זה הוקמה בשנת ‪1998‬‬
‫ועדת מומחים בראשות דוד ברודט‪ ,‬אשר המלצותיה אומצו וגובשו לכדי חקיקה בשנת ‪) 2000‬ראו "דין וחשבון הוועדה‬

‫לרישום כפול של ניירות ערך" )‪.((1998‬‬

‫‪ .76‬מטרתו המיידית של הסדר הרישום הכפול הייתה אפוא לעודד רישום כפול של חברות ישראל‬
‫שכבר הונפקו ונסחרות בבורסות בחו"ל על מנת להגדיל את נפחי המסחר בבורסה בתל־אביב )עדיני‪ ,‬בעמוד ‪;380‬‬

‫מאמרו של ליכט‪ ,‬בעמוד ‪ .(562‬יחד עם זאת‪ ,‬לדברי עדיני –‬

‫"שאיפה רחוקת טווח בכל הנוגע להסדר הכפול היא זו שבמרכזה הבאת תאגידים זרים‪ ,‬ולא‬
‫ישראליים גרידא‪ ,‬לרשום את ניירות הערך שלהם בישראל בד בבד עם רישומם בחו"ל‪ .‬הכוונה‪,‬‬
‫בעיקר‪ ,‬לתאגידים רב‪-‬לאומיים‪ ,‬אשר פועלים בכל רחבי העולם וגם בישראל‪ ,‬ואשר עשויים‬
‫לשקול – לנוכח המדיניות הליברלית הנוכחית בישראל‪ ,‬לבצע רישום כפול ומקביל של ניירות‬

‫הערך שלהם" )עדיני‪ ,‬בעמוד ‪.(380‬‬

‫‪ .77‬להסדר הרישום הכפול יתרונות שונים‪ .‬פעילות של משקיעים זרים וכניסת מנפיקים זרים לשוק‬
‫המקומי מגדילה את נפח הפעילות שלו ומספקת מקורות הכנסה לסקטור הפיננסי במדינה המארחת )מאמרו של ליכט‪,‬‬
‫בעמוד ‪ .(565‬קיומו של שוק מניות מפותח הוא גורם משמעותי במידת הפיתוח הכלכלי של המדינה‪ .‬יתרה מכך‪,‬‬
‫מבחינת המשקיעים בשוק ההון מדובר בהזדמנות "להגדיל לא רק את מספר‪ ,‬אלא בעיקר – את מגוון‪ ,‬ניירות הערך‬
‫הנסחרים" )עדיני‪ ,‬בעמוד ‪ .(382‬ההנחה היא כי תאגיד שהצליח להירשם למסחר באחת הבורסות הגדולות בארה"ב‬

‫הינו "אורח רצוי" בבורסה לניירות ערך בתל־אביב‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬להסדר זה עשויים להיות גם חסרונות‪ .‬כך‪ ,‬כפי שמציין פרופ' ליכט "לפתיחת שוק המניות הלאומי‬
‫לשוק הבינלאומי עלולה להיות גם השפעה שלילית אם משקיעים זרים ימשכו במהירות את השקעותיהם ויגרמו‬
‫למפולת‪ .‬לכן‪ ,‬מהלך של פתיחת בורסה לאומית לשוק העולמי חייב להיות חלק מאסטרטגיה כלכלית – לאומית רחבה‬

‫יותר" )מאמרו של ליכט‪ ,‬בעמוד ‪.(565‬‬

‫עוד נקבע במאמר כי "התכלית של עידוד שוק ההון הוגדרה במפורש בהמלצות ועדת ברודט כמתואר לעיל‪,‬‬
‫וגלגוליו של התיקון אך חידדו את עליונותה על פני שיקולים אחרים‪ .‬בעיקרו של דבר‪ ,‬מטרת ההסדר לא הייתה שיפור‬

‫ההגנה על ציבור המשקיעים המשתתפים בשוק הישראלי )בין תושבי ישראל ובין תושבי חוץ("‪.‬‬

‫‪ 43 ‬‬