Page 204 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˜‪„Ò‬‬

‫צירו סי' גופו‪ .‬ולפי הס"ד דמיירי בסי' אמצעי א"כ‬ ‫להשתנות‪ ,‬לא ניחוש לבדדמי‪ .‬והא דפשיט הש"ס‬
‫מבואר במתני' דא יש לו היכר בפדחת או חוט‬ ‫מהאי גברא דטבע בדיגלת‪ ,‬ידוע היה לה שלא‬
‫וג סימ אמצעי‪ ,‬לא יועיל אע"ג דאיכא תרתי‬ ‫התיר ע"י ט"ע דמלבושיו‪ .‬נמצא לרש"י היה מועיל‬
‫למעליותא‪ ,‬מ"מ חיישינ לאתרמי כולי האי‪ .‬הה"נ‬ ‫ט"ע במלבושיו ולא ניחוש לבדדמי‪ ,‬מ"מ התוס' לא‬
‫דלא מהדרינ גט אשה בסי'‪ ,‬אע"פ שיש ש שמו‬ ‫סברו הכי‪ .‬ובר מ כל די חששא דשאלה להיכ‬
‫ושמה‪ .‬ודחי הש"ס גופו ארו וגו וכליו דחיישי'‬ ‫אזלא וסברת מהר"ל מפראג ותשו' הרב בית שמואל‬
‫לשאלה‪ ,‬וע"כ לפי זו הדחייה צריכי לומר דחיישינ‬
‫לשאלה אפי' ע צירו פדחת או חוט וא"כ הקשה‬ ‫)סקס"ט( עליו ידועי ואי להארי בה ‪.Ë‬‬
‫אי הכי הי' קשור בכיס וארנקי ניחוש לשאל' אע"פ‬
‫]ˆ‪[ÌÈ ÓÈÒ ¯‡˘ ÌÚ ÌÈÏÎ È ÓÈÒ Û¯È‬‬
‫דאיכא שמו ושמה‪.‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬מה שנ"ל להפו בשריותא דהעלובה הנ"ל‪.‬‬
‫‪ ‰Ê·Â‬מיושב פסק הריטב"א דאפי' בכלי דלא‬
‫דידוע דהתוס' פ' האשה )שלו ( ]בתרא[ )קכ‪,‬‬
‫מושלי נמי חיישינ ‪ .‬וג הש"ע סתר עצמו‬ ‫ב ד"ה כליו ( כתבו דלמסקנא לשנויי דחיורי וסומקי‬
‫דגבי גט פסק דכלי דלא מושלי לא חיישינ ‪ ,‬והכא‬ ‫הדר ביה משנויא קמא ולא חיישינ לשאלה‪ .‬וכ"כ‬
‫סתי דחיישי'‪ .‬והא"ש הכל בעז"ה‪ ,‬דהש"ס משני לא‬ ‫הר" ‪ .‬אלא שהרב"י כתב שרוב הפוסקי חולקי על‬
‫מושלי אינשי משו"ה לא חיישי' היכי דאיכא נמי‬ ‫זה‪ .‬ובאמת טעמא בעי‪ ,‬דהרי באמת משמע בש"ס‬
‫שמו ושמה‪ ,‬והה"נ כלי דלא מושלי ואיכא נמי‬ ‫דהדר ביה‪ .‬והנה סברת רבינו אלי' )בתה"ד בפסקי סי'‬
‫פרצו פני בלא חוט ‪ .‬אבל היכי דליכא תרתי‬ ‫קסא( לצר סימני כלי ע שארי סימני ‪ ,‬ופסקי‬
‫למעליותא חיישינ נמי לכלי דלא מושלי‪ .‬והשתא‬ ‫מהרא"י דחה מהש"ס )יבמות ש ( דפרי אי חיישינ‬
‫הוה ס"ל לרבינו אלי' דהש"ס חזר מזה ומשני כליו‬ ‫לשאלה מהיה הגט קשור בארנקי וטבעת‪ ,‬ואי איתא‬
‫בחיורי וסומקי‪ ,‬אבל אי הוה סי' אמצעי למ"ד‬ ‫מאי פרי הא הת איכא נמי שמו ושמה‪ ,‬אע"כ אי‬
‫סימני דאורייתא או ט"ע לדיד לא ניחוש לשאלה‪,‬‬ ‫חיישינ לשאלה לא ניחוש לצירו מילתא אחריתי‪.‬‬
‫כיו דאיכא נמי צירו פרצו פני בלא חוט ‪ ,‬וס"ל‬
‫לר' אלי' דמסקנא הכי והכי הלכתא כמ"ש תוס' )ש (‬ ‫אלו דבריו ז"ל‪.‬‬
‫דמסקנא כה שינוייא וכמ"ש הר" )ב"מ כז‪ ,‬א(‪.‬‬
‫והשתא אי ראיה מכל הפוסקי דמייתי הרב"י‬ ‫‪ Ì Ó‡‰Â‬מצד הסברא דברי רבינו אלי' נכוני‬
‫דחיישינ לשאלה‪ ,‬דאינהו חיישי בלי צירו סי' אחר‬
‫שבגופו‪ ,‬אבל בצירו סי' אחר שבגופו לא ניחוש‬ ‫דמה"ת ליחוש לאתרמי כל כ שהשאיל‬
‫דאתרמי כולי האי שהשאיל כליו למי שהיה לו ג‬ ‫כליו למי שהיה בו סימ אמצעי כמותו‪ ,‬וסברא זו‬
‫כתב ג"כ בית שמואל וג החכ צבי )סי' קלד( החזיק‬
‫סי' בגופו כיוצא בו ממש‪.È‬‬ ‫בעדה‪ ,‬אמנ הוכחת מהרא"י מהש"ס נראית נכונה‬

‫‪ ‡˙˘‰Â‬לפ"ז בנידו דיד שהיה למכ"ת ט"ע בכליו‬ ‫דלא מצרפי ‪.‬‬

‫וג סימ אמצעי בגופו‪ ,‬לכל הפחות סי'‬ ‫]·‪[‰Èχ  ȷ¯ ˙‡¯Â‰ ÒÂÒ‬‬
‫החוט שאמר ר"א הרש גלאזר מצטרפי להתיר‬
‫האשה‪ .‬א כל זה לרי" ורמב" דס"ל דאיפשיטא‬ ‫‪ Ï" Â‬לקיי דברי רבינו אלי' והוראתו נכונה‪ ,‬דודאי‬
‫איבעיא לקולא ולא חיישינ לבדדמי‪ ,‬וא"נ לשיטת‬
‫רש"י דליכא למיחש בדדמי אלא בגופו שמשתנה‬ ‫בתחלה )בב"מ כז‪ ,‬ב( כדבעי למיפשט סימני אי‬
‫קצת ע"י המי ‪ ,‬אבל בט"ע שבכליו לא שיי הא‪,‬‬ ‫דאורייתא או דרבנ ונפקא מיניה להדר גט אשה‬
‫א"כ אתתא דא שריא‪ ,‬משא"כ לאינ פוסקי‬ ‫בסימני ‪ ,‬ואתי למיפשט מאי מעידי אלא על פרצו‬
‫דחיישינ בדדמי לעול אפי' בלא שינוי כלל‪ ,‬לא‬ ‫וכו'‪ ,‬אע"פ שיש סי' בגופו וכו'‪ ,‬הו"מ למדחי כנ"ל‬
‫שאני הת בגט דאיכא נמי שמו ושמה‪ ,‬והא דלא‬
‫אשכחנא היתרא עדיי ‪.‬‬ ‫דחי הכי היינו טעמא דלחד לישנא בר"פ יש בכור‬
‫)מו‪ ,‬ב( מ התורה סגי בפדחת לחוד‪ ,‬ומכ"ש בחוט‬
‫‪ ¯Ó‡Â‬אני דג לדידהו אתתא שריא ע"י סי' כלי‬ ‫לחוד‪ ,‬ומדרבנ הוא דבעינ תרוויהו ואפ"ה אמרינ‬
‫שא אי שלשת פרצו פני ע החוט לא יועיל‬
‫חיורי וסומקי וכמו שסמ עצמו מהר"‬
‫פאדווא )סי' לו( וקו' הב"ח בתשו' סי' פ"ה הנ"ל‬

‫‪.ÁÙ 'ÈÒ Á 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰Ê·  ȷ¯ Î"˘Ó ‰‡¯Â .Ë‬‬
‫‪.‰Èχ  ȷ¯ ȯ·„Ï ¯Á‡ ·Â˘È Ê 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Ì‚ ‰‡¯Â .‰Ê·  ȷ¯ Î"˘Ó Á 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ÔÈÂÚÈ .È‬‬