Page 457 - 4
P. 457
Ì˙Áסימ קד ÊÈ˙ ¯ÙÂÒ
שהוא דבר מוכח וידוע שקידש בע"א ,הלא ע"ז לדבריו ,ועי"ז תיפסל מכהונה ע"י הגט שתקבל
אנחנו דני אי קידש או לא שהרי הבע"ד מכחישי , כדאמרינ במס' בב"ק ר"פ הפרה מ"ו ע"ב ומייתי
לה הראשוני בקידושי )סה ,ב( בסוגיא דחבילה גבי
והול"ל ע"א המעיד בקידושי אי חוששי לו. וצריכה ב' גיטי לגבות כתובתה מ החבילה ע"ש.
וכ"ז כשתקבל גט מרצונה אבל כשהוא זורק לה גט
Â˙Âיל"ד אי בהכחשה פשיטא מאי למימרא ,דע"א בע"כ להתיר עצמו מכבלי חדר"ג ,שוב לא נוכל
להתיר קרובותיה לו ,והיא לא מפסלה מכהונה לע"ד
בהכחשה אינו נאמ בשו איסור ומכ"ש בערוה דהרי ספק אשת איש אנו מתירי ,ואע"ג דלפי דבריו
ועיי' פני יהושע )ש ( .אע"כ מוכח דמיירי בשניה נתקדשה ואפ"ה היא מותרת לעלמא דהיא נאמנת על
מודי שעשו מעשה הקידושי ,דהיינו שנת לה עצמה ק"ו שנתירה לכהונה עפ"י דברי עצמה שהיא
ואמר לה בפני ע"א ,ומספקא להש"ס אי מיירי ר"י אומרת שנתגרשה מאיש שאינו אישה שאפי' ריח
אפי' בשניה מודי שכוונת הי' לקדש ,או מיירי
באחד מה טוע ומכחיש הכוונה וטוע השטאה, הגט אי בו.
אבל לא עלה על דעת מעול דמיירי בהכחשת גו
המעשה דפשיטא דהמכחיש אינו חושש לדברי ע"א, ][Ë‚ ‡Ï· ÏÚ·Ï ÔÈ‡Â˘ ¯˙ȉ
והשתא דשניה מודי ,פי' מודי בכוונת הקידושי ,
עלה קאי מאי הוי עלה )קדושי סה ,ב( ואר"פ חוששי , „ÂÚנ"ל מסברא שהוא אינו צרי להמציא לה גט
אבל במודה במעשה הקידושי ולא בכוונת
מפני חדר"ג ,דהרי לא גזר הגאו אלא משו
הקידושי לא אר"פ חוששי וכהב"ח. דלא מצי מיק בסיפוקייהו או שלא להכניס קטטה
בתו ביתו ,והכא בנידו כזה שהיא מותרת לעלמא
‡ Íהח"מ )ש סק"ד( וב"ש )סק"ו( תמהו ומה לי ע"א ונישאת לאחר בפנינו ,מ"ט לאוסרו לישא אחרת.
ולא דמי למה שנהגו להשליש גט לשטיא ,הת שמא
או ב' עדי לעני טענת השטאה לעול דברי תשתפה ונמצא נשוי ב' נשי ,וכ נוהגי לזכות גט
שבלב אינ דברי .וע"כ היסב ב"ש כוונת רשב"א למומרת שא תחזור ותתיהד לא יהיה נשוי ב' נשי ,
דמיירי שהיא טוענת שאמרה כ בפירוש בשעת ועוד שזכות הוא לה להצילה מעונש זנות תחת בעלה
מעשה שעשתה לצחוק והיתול .והנה דבריו דחוקי
ורחוקי בלשו רשב"א ,ובתשב" )ח"א סי' ע( מוכח וכ"ז לא שיי הכא.
להדיא דרשב"א מיירי בטוענת השטאה ודלא כב"ש.
‡ Ì Óעיקר הספק א צרי לזרוק לה גט להתיר
וכ"כ בית מאיר )סי' מב סע' ב(.
חדר"ג א קרובת האשה מותר לו או לא,
]˙ ÚË ÔÈ ÚÏ ˘"·‰Â Ó"Ó‰ ˙È˘Â˜Ï ·Â˘È כיו שהוא מודה שקדשה בע"א ,ולהרא"מ )יראי
[Ìȯ·„ Ì È‡ ·Ï·˘ Ìȯ·„ ¯„‚·Â ‰‡Ë˘‰ השל סי' ז( המקדש בע"א חוששי לקדושי ,ונמשכו
אחריו סמ"ג )עשי מח( ומרדכי )קידושי סי' תקלא,
ÔÈ ÚÏÂהקושיא הרבה דברי נאמרו באחרוני בזה, תקלד( והגה' מיי' )פ"ד מהל' אישות אות ד( ותה"ד )סי'
ריב( ,והב"ח )סי' מב ד"ה והמקדש( כתב דבאומרת
והנלע"ד להכריע כשהמקדש טוע כוונתי להשטות נתכוונתי מהימנת‡ ,וג איד שאמר כוונתו
להשטאה הו"ל דברי שבלב וכקו' ח"מ ,א היתה לקידושי מותר בקרובות ואינו חושש
כשהאשה טוענת השטאה מהני ,והטע דהא דדברי
שבלב אינ דברי ,היינו כשאי המעשה בעצמו לקידושי וכ הוא בתשו' הרשב"א·.
מורה על כוונת הלב ,אבל היכי שהמעשה בעצמו
מורה על דברי שבלב אז הוה דברי .והנה האשה „"ÚÙÏÂממקומו מלשו הש"ס הוא מוכרח ,דהרי
המתקדשת בע"א הסברא נוטה שכוונת הי'
להשטות ,דמי פתי יסור הנה תתקדש לאיש ותאסר אר"י המקדש בע"א אי חוששי לקדושי ,
עצמה לכ"ע ,היכי שהבעל יכול להכחיש העד ושוב בעו מיניה שניה מודי מהו ,ויל"ד אי ס"ד
ויפטור משאר כסות ועונה ,והיא תתעג לעול דהרי במכחיש מיירי היא קאמר המקדש בע"א ,משמע
„˜ ÔÓÈÒ
‡.ˈ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯Â ÔÏ‰Ï ‡·ÂÓ „"˜Ò Ì˘ ˜˜ÂÁÓ ˙˜ÏÁ 'ÈÚ Á"·‰ Ì˘· Â"˜Ò ·Ó 'ÈÒ ˘"· ‰‡¯ .
·‡ˆÓ ˘ È Ó„ÓÎ ,ÌÈ˘Â„ÈÁ· ‡Ï ˙·¢˙· ‡Ï Â È ÙÏ˘ ‡"·˘¯· ˘¯ÂÙÓ ˙‡Ê  ‡ˆÓ ‡Ï„ Ì˘ 21 'Ú‰· Î"˘ÓÂ Ú 'ÈÒ ‡"Á ı"·˘˙· ‡·ÂÓ .
È"· 'ÈÚÂ] .Ô·‰Â ÂÒ˜ 'ÈÒ È"˙ÎÓ ˙¢„Á‰ ‡"·˘¯‰ ˙"¢ 'ÈÚ .ÈÏ ¯·˙ÒÓ „ÂÚ ‰"„· ˘"Ú ‚Ϙ 'ÈÒ ˙ÂÒÁÂÈÓ‰ ‡"·˘¯‰ ˙"¢· ÔÎ
‡.[‰ ˜"Ò Ì˘ ˘"˙Ù·Â ‡"·˘¯‰ Ì˘· ·Ó 'ÈÒ Ú"‰
